כל מה שרצית לדעת על תאוקרטיה:
תאוקרטיה – (מלשון "תאוס" – אל, "קרטיה" – שלטון) – משטר הרואה באל את השליט הישיר של החברה והמדינה והגורס כי חוקיו הם החוקה הלגיטימית היחידה.
שלטונו של האל מתבצע באופן ישיר דרך שליט יחיד או, לרוב, דרך מוסדות שלטון המייצגים אותו כגון הכנסייה, המסגד או המקדש.
מוסדות אלו שולטים בחברה האזרחית כנציגיו של האל.
השימוש הנפוץ במושג תאוקרטיה מתייחס למשטר שבו השליטים מייצגים את הדת השלטת; במשטר זה המדיניות השלטונית זהה או מושפעת באופן מהותי מעקרונות הדת.
הממשל מבסס את שלטונו כנציג האל או כל כוח עליון אחר, בהתאם לדת המקומית.
תאוקרטיה יכולה להיות שלטון יחיד, אשר בו זהה ההיררכיה השלטונית להיררכיה הדתית, או לחלופין להכיל שתי זרועות, כאשר ההיררכיה הדתית שולטת בהיררכיה השלטונית ולא להפך.
תאוקרטיה נבדלת ממשטרים חילוניים שבהם מזדהה המדינה עם דת מסוימת, במשטרים אלו קיימת לרוב מערכת הסכמים בין ההיררכיה השלטונית לדת.
התאוקרטיה גם נבדלת ממונרכיות שבהן ראש המדינה שואב את הלגיטימציה לשלטונו מחסדיו של האל ונוטה לבנות סביבו הילה קדושה; כל עוד מוסדות הדת כפופים לשלטונו של השליט אין להגדיר שלטון זה כתאוקרטיה, אך במקרים שבהם השלטון נזקק במידה רבה למוסדות הדת כבסיס לגיטימי לשלטונו נוטה המשטר להפוך לתאוקרטיה.
במשטרים תאוקרטים לרוב מערכת המשפט מותאמת גם היא לדת השולטת, ובתי המשפט פוסקים בהתאם.
דוגמאות בולטות לכך הן המשפט העברי היהודי, השריעה המוסלמית, והמשפט הקאנוני הנוצרי.