כל מה שרצית לדעת על תאוריית ההיקשרות:
תאוריית ההיקשרות (באנגלית: Attachment Theory) הנה תאוריה בפסיכולוגיה התפתחותית שנוצרה על ידי ג'ון בולבי, פסיכואנליטיקאי בריטי, בשנים 1969 – 1982 יחד עם שותפתו האמריקאית מרי איינסוורת'.
זוהי אחת התאוריות הפסיכולוגיות המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות, לאחר שהניעה פרסום של אלפי מחקרים וכתיבה של עשרות ספרים.
התאוריה עוסקת בקשר המתפתח בין הילד להורה המטפל בו במהלך שנות חייו הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית.
תאוריה זו מבוססת על ההנחה שבנפש הפעוט טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק.
זאת בניגוד לתאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, לפיה מה שמניע את התינוק הוא סיפוק דחפים וצרכים פיזיים.
אף על פי שבולבי התמקד במערכת היחסים של תינוקות והמטפלים בהם, הוא ציין כי סגנון ההיקשרות מאפיין את החוויה האנושית לאורך כל חייו של הפרט.
המודלים המנטליים שהתינוק מפתח יהיו אחראיים בבגרותו להמשך קיומם של נטיותיו ההתנהגותיות המוקדמות.
הם ישפיעו על יצירת קשרים רגשיים עמוקים וקשרים זוגיים בפרט, וכן על ציפיות המבוגר מעצמו ומהעולם.
הם יהוו "אבני בנין" שיקבעו את סגנון ההיקשרות שלו כבוגר.
 
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתאוריית ההיקשרות:
•פסיכולוגיה התפתחותית
•חיברות
•חינוך לגיל הרך
•הורות