כל מה שרצית לדעת על תאוריית התלות (ניהול):
תאוריית התלות (Contingency theory), היא תאוריה מתחום הניהול, לפיה יעילות ארגונית נובעת מתוך התאמת מאפייני הארגון (כגון המבנה הארגוני) ל"תלויות" הארגון – גורמים מגוונים בהם הארגון תלוי ועימם הוא מתמודד (כגון סביבת הארגון, גודלו והאסטרטגיה בה הוא נוקט).
על פי התאוריה, ארגונים שואפים להתאים את מאפייניהם באופן רציף בהתאם לתלויות המשתנות, זאת על מנת לשמור על ביצועים גבוהים הנובעים מן ההתאמה לתלויות.
מידת התאמה זו משפיעה על ביצועי הארגון ועל השתנותו, ובסופו של דבר יוצרת זיקה בין מאפייני הארגון לתלויות עימן הוא מתמודד.
התלות ביציבות הסביבה הארגונית בהיבטי טכנולוגיה ושוק משפיעה על מבנה הארגון (מכני או אורגני).
המבנה המכני (מבנה היררכי) מתאים לארגון הפועל בסביבה יציבה, שכן בסביבה זו המידע נובע מתוך תהליכי התפעול השוטפים.
במבנה המכני מצטבר המידע ומרוכז כלפי מעלה ומאפשר למנהלים בשכבות הניהול הגבוהות את קבלת ההחלטות היעילה ביותר.
לעומתו, המבנה האורגני (מבנה משתתף) מתאים לסביבה ארגונית לא יציבה בה נדרשת חדשנות.
הידע הנדרש לצורך התחדשות ארגונית פזור ברמות הארגון הנמוכות, ושיתופו באמצעות נקיטת מבנה ארגוני אורגני מעודדת חדשנות.
ארגון בעל מבנה מכני, יתקשה להתחדש ולתת מענה לסביבה משתנה, ויהפוך ללא אפקטיבי.
התלות בגודל הארגון, כלומר מספר המועסקים בו, משפיעה על התאמת תהליך קבלת ההחלטות בארגון: בירוקרטית או פשוטה.
לארגון גדול, בו תהליכים רבים החוזרים על עצמם, מתאימה קבלת החלטות בירוקרטית ומבוזרת המבוססת על חוקים, נהלים ותקנות ארגוניים.
באופן זה תהליך קבלת ההחלטות הופך להיות זול ויעיל.
לעומת זאת, תהליך קבלת ההחלטות ריכוז שאינו מבוסס נהלים, מתאים לארגון קטן, בו יכולה ההנהלה לקבל כמעט את כל ההחלטות באופן אישי ויעיל.
הנהלת ארגון גדול שתבחר במבנה פשוט, ואשר תנקוט בתהליך קבלת החלטות ריכוזי תהפוך תוך זמן קצר לצוואר בקבוק ארגוני ותהפוך את הארגון ללא אפקטיבי.
התלות באסטרטגיית הארגון, משפיעה על חלוקת הארגון למבנה פונקציונלי או חטיבתי.
מבנה פונקציונלי ייתן מענה טוב לאסטרטגיה אחידה המתמקדת במוצר, או סל מוצרים, אחד.
במקרה זה יגביר הארגון את יעילותו כתוצאה מהכוונת התמחות הפונקציות השונות כולן לאותו מוצר אסטרטגי.
לעומת זאת, המבנה החטיבתי יתאים לאסטרטגיה מגוונת המתמקדת במגוון מוצרים.
ארגון בעל אסטרטגיה מגוונת יפעל באופן יעיל במידה ויתארגן במבנה חטיבתי תוך יצירת תיאום בין מגוון הפעולות הנוגעות למוצרים השונים.
ארגון בעל אסטרטגיה מגוונת אשר יתארגן במבנה פונקציונלי יהפוך את הנהלת הארגון לצוואר בקבוק בתהליך קבלת ההחלטות ויתקשה להתאים את עצמו לשווקים המשתנים, ובכך יהפוך ללא אפקטיבי.
בהקשר זה חשוב המבנה המטריצי, המהווה שלב ביניים בין מבנה פונקציונלי למבנה חטיבתי.
בארגון בעל אסטרטגיה מגוונת מוצרים, מאפשר המבנה המטריצי אוטונומיות פחותה מן המבנה החטיבתי לישות הארגונית העוסקת במוצר, שכן מומחי המוצר השייכים לישות זו מדווחים גם למנהליהם הפונקציונליים מחוצה לה.
לסיכום, על פי תאוריית התלות, אין דרך ניהולית מיטבית אחת לניהול הארגון, ולפיכך צריך ארגון לנקוט באותה מדיניות אשר תיתן מענה לצרכים הנובעים מגודלו, מתנאי שוק ומן האסטרטגיה בה הוא נוקט.