כל מה שרצית לדעת על תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו:
מנוע תא השירות: 1 AJ-10-137 (91 קילו ניוטון)
מנועי תמרון:
תא הפיקוד: x 12 RCS (דחף: 409 ניוטון)
תא השירות: x 16 RCS (דחף: 445 ניוטון)
תרשים
תאי הפיקוד/שירות (CSM) של החללית אפולו היו אחד מזוג חלליות (החללית השנייה נקראה רכב הנחיתה הירחי שנקרא בקיצור LM) ששימשו את תוכנית אפולו האמריקאית שהנחיתה אסטרונאוטים על הירח.
ה-CSM נבנה עבור נאס"א על ידי נורת' אמריקן אוויאיישן.
הוא שוגר לבדו לתת מסלול ולמסלול לווייני נמוך למשימות מבחן עם משגר הסטורן IB, ושלוש פעמים לבדו ותשע פעמים יחד עם רכב הנחיתה הירחי, כחלק ממכלול חללית האפולו עם משגר הסטורן V הגדול יותר, שהיה יכול לשלוח את ה-CSM לירח.
ה-CSM שימש במשימות מאוישות נוספות מחוץ לתוכנית אפולו, שכללו שלושה שיגורים במהלך תוכנית סקיילאב בשנים 1973-1974 ושיגור אחד במהלך תוכנית אפולו-סויוז ב-1975 שבה ה-CSM התקרב ועגן לחללית הרוסית סויוז במסלול סביב כדור הארץ.
ה-CSM הורכב משני חלקים: תא הפיקוד – תא שבו יכל לשהות צוות של 3 אנשים ושהכיל ציוד הנדרש לחדירה לאטמוספירה ותא השירות שסיפק את ההנעה, את הכוח החשמלי ומקום אחסון עבור החומרים המתכלים אשר נצרכו במהלך המשימה.
תא השירות הופרד מתא הפיקוד ונשרף באטמוספירה לפני שתא הפיקוד חדר לאטמוספירה והביא את הצוות חזרה לכדור הארץ.
ה-CSM נועד בהתחלה להחזיר את שלושת האסטרונאוטים מפני הירח (במשימות לפי שיטת הטיסה הישרה) ולא להיעזר ברכב הנחיתה הירחי, כך שהוא לא היה צריך אמצעי עגינה עם חללית אחרת.
לאחר שהוסיפו את מנגנון העגינה הנצרך ל-CSM הוחלט ליצור שתי גרסאות: בלוק I שיועד לשמש במשימות לא מאוישות ובמשימה מאוישת אחת במסלול סביב כדור הארץ (אפולו 1), ואילו בלוק II המתקדם יותר יועד להיות בשימוש יחד עם רכב הנחיתה הירחי.
אבל טיסת אפולו 1 בוטלה בעקבות השרפה בתא הפיקוד שהרגה את הצוות והרסה את החללית בזמן מבחן חזרה לפני השיגור.
התיקונים לבעיות שגרמו לשרפה יושמו בבלוק II, ששימש לכל המשימות המאוישות.