כל מה שרצית לדעת על תורת היחסות הכללית:
תורת היחסות הכללית היא תאוריה פיזיקלית מהפכנית שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1915.
התאוריה מטפלת בגופים בתאוצה ומנסה להסביר את תופעת הכבידה, כלומר המשיכה הקיימת בין כל שני גופים בעלי מסה, נושאים שתורת היחסות הפרטית אותה פרסם איינשטיין בשנת 1905 לא דנה בהם.
תורת היחסות הכללית מסבירה את תופעת הכבידה בכך שכל מסה מעקמת את המרחב סביבה, באופן שמשנה את ההגדרה של קווים ישרים, כך שתנועה בקו ישר במרחב העקום אינה נראית ככזו בעיני הצופה, כלומר, הימצאותה של מסה במרחב גורמת לגופים הנעים בקרבתה לנוע באופן הנראה כסטייה ממסלול ישר.
ניתן להמחיש זאת באנלוגיה לתנועה של נמלה על פני כדור: תנועה של הנמלה לאורך מסלול שנראה בעיניה כקו ישר על פני הכדור, היא למעשה תנועה מעגלית סביב הכדור.
הנוסחאות והחישובים של תורת היחסות הכללית מסובכים מאלה של תורת היחסות הפרטית ודרשו מאיינשטיין להיעזר בשיטות מתמטיות שונות להשלמתם.
תורת היחסות הכללית נבדקה במספר רב של ניסויים בהם אומתו תחזיותיה ברמת דיוק גבוהה.
היא חוזה בין היתר את קיומם של חורים שחורים ויש לה השפעה ניכרת על התאוריות הקוסמולוגיות הדנות באופן התפתחותו ועתידו של היקום.
עם זאת, בניסוחה הנוכחי היא לא מתיישבת עם מכניקת הקוונטים, תורה המתארת את העולם הפיזיקלי ברמת האינטראקציות של החלקיקים האלמנטריים ושתחזיותיה אומתו אף הן בדייקנות רבה.
כדי לנסות להגיע להבנת ההתרחשויות בראשיתו של היקום והתהליכים בתוכם של חורים שחורים, יש צורך בתורה פיזיקלית בה שתי התורות הללו, הטובות כל אחת לתחומה, מתמזגות לתורה אחת נקיה מקונפליקטים פנימיים.
התחום העוסק בניסיון לאיחוד כזה קרוי תורת כבידה קוונטית.