כל מה שרצית לדעת על תיאודור נלדקה:
תיאודור נלדקה (בגרמנית: Theodor Nöldeke; 2 במרץ 1836 – 25 בדצמבר 1930) היה מזרחן גרמני.
נלדקה נולד בהמבורג, למד באוניברסיטאות גטינגן, וינה, ליידן וברלין.
ב-1859 זכה בפרס מטעם האקדמיה הצרפתית Académie des Inscriptions et Belles-Lettres על ספרו על ההיסטוריה של הקוראן ובשנה שאחרי-כן הוא הוציא מהדורה מתוקנת שלו בגרמנית (Geschichte des Korans) ופרסמו עם תוספות בגטינגן.
ב-1861 החל להורות באוניברסיטת גטינגן ושלוש שנים אחרי-כן הוא התמנה לפרופסור שלא מן המניין.
ב-1868 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת קיל וב-1872 הופקד על הקתדרה לשפות מזרחיות באוניברסיטת שטרסבורג, ממנה פרש לגמלאות ב-1906.
נלדקה חקר נושאים רבים ומגוונים, אולם עבודתו התמקדה בשני תחומים עיקריים, בהם גם זכתה עבודתו בפרס: שפות שמיות ותרבויות האסלאם.
בעוד רוב עבודתו (לשם דוגמה ספריו Grammatik der neusyrischen Sprache (1868), Mandäische Grammatik, ותרגומו מערבית למוחמד אבן ג'ריר אל-טברי (1881–1882)) נועדה למומחים, הרי שרבים מספריו עשויים לעניין את הקורא המשכיל.
כמה ממחקריו של נלדקה כלולים בספר The Origins of The Koran: Classic Essays on Islam’s Holy בעריכתו של Ibn Warraq.
אחדים ממאמריו הופיעו לראשונה באנציקלופדיה בריטניקה, ומאמרו על הקוראן, ביחד עם מאמרים נוספים, התפרסם מחדש בכרך שנקרא Oriental Sketches.
המאמרים הדנים בממלכת פרס ראו אור מחדש בכרך הגרמני Aufsätze zur persischen Geschichte (לייפציג, 1887).
מבין תלמידיו הידועים ניתן להזכיר את Charles Cutler Torrey ואת Friedrich Zacharias Schwally.