כל מה שרצית לדעת על תיאטרון העונות:
תיאטרון העונות היה תיאטרון ישראלי שפעל בשנים 1963–1965.
התיאטרון היה שונה מכל התיאטראות שפעלו אז בארץ בכך שהרוח החיה שלו לא הייתה במאי כי אם מחזאי – נסים אלוני (בדומה ל"תיאטרון סדן" של יגאל מוסינזון, מספר שנים קודם לכן).
התיאטרון הציג מחזה מקורי אחד של אלוני ועיבודים שלו למחזות וטקסטים מאת אחרים.
מנהל "העונות" היה משה ינוקא.
ב-1962, כששב אלוני מלימודים בפריז, הציע לאבנר חזקיהו וליוסי בנאי, אשר אותם הכיר עוד בפריז, בתקופת חניכותם התיאטרונית, עת נחשפות לתיאטרון איכות אירופי, להקים עמו תיאטרון חדש.
בנאי וחזקיהו לא היו שבעי נחת ממקום עבודתם, תיאטרון הבימה.
אליהם חבר הצייר ומעצב התפאורה יוסל ברגנר, חברו של אלוני.
התיאטרון הוקם במטרה מוצהרת להקים בית לכל אותם שחקנים צעירים ומוכשרים שאינם מוצאים את מקומם על הבמות הקיימות.
שלושת המייסדים עזבו משרות בתיאטרון הבימה כדי להתמסר ליצירה אמנותית איכותית.
הצגת הבכורה של התיאטרון הייתה בפברואר 1963 עם המחזה "הנסיכה האמריקאית" של נסים אלוני, באולם "נחמני" בתל אביב.
תגובות הקהל היו מעורבות והן נעו מתשואות התלהבות לקריאות גנאי.
שלוש הדמויות המופיעות על הבמה שוחקו בידי שני השחקנים אבנר חזקיהו ויוסי בנאי.
הבמאי היה נסים אלוני ומעצב התפאורה יוסל ברגנר.
המחזה נחשב כיום לאבן דרך במחזאות הישראלית, ויש הרואים בו המחזה העברי הטוב ביותר.
ההצגה השנייה, במרץ 1963, של התיאטרון הייתה "ארלקינו", עיבוד סצנריו של קומדיה דל ארטה מאת ניסים אלוני, ובבימויו.
ההצגה השלישית, "סמי ימות ב-6", מאת קן יוז עלתה ב-1964 והייתה מלודרמה שלא נחלה הצלחה.
את המחזה תרגם עידוא בן-גוריון, וביים אותו ארנון אדר.
ההפקה נודעה בגלל ביקורת התיאטרון הקצרה ביותר מאת חיים גמזו שתוכנה היה רק: "לדידי יכול היה למות בחמש".
ביוני 1964 העלה נסים אלוני נוסח עברי משלו לארבע מהתלות מאת אנטון צ'כוב שקרא להן יחד: עסקי נישואין.
ההצגה הצליחה מעל המשוער, והציגה כ-160 פעמים.
ההפקה המוזיקלית השאפתנית רביזור שעיבד נסים אלוני על בסיס הסיפור המפורסם של ניקולאי גוגול, וביים באוגוסט 1965, עם פזמונים מאת חיים חפר ומוזיקה מאת דובי זלצר נכשלה בקרב חלק גדול מהמבקרים והסבה נזקים כספיים אדירים לתיאטרון העונות.
למרות שאיפות להצילו ולהעלות הפקות נוספות, כגון המלט, התיאטרון נסגר.
יש הרואים בחובות התיאטרון שנסים אלוני היה צריך להחזיר, את אחת הסיבות לפניתו לעבודה עם להקת "הגשש החיוור" בכתיבה ובימוי למשך שתי הפקות.
העונות רכש לעצמו קהל אוהדים קטן, אך נאמן.
לבסוף הוא נסגר בגלל ניהול כספי בלתי מוצלח.