כל מה שרצית לדעת על תסמונת ההפרשה הלא תואמת של הורמון ADH:
תסמונת ההפרשה הלא תואמת של הורמון ADH או SIADH הינה תסמונת הכרוכה בהפרשת יתר של ההורמון ואזופרסין.
הסיבות לתסמונת זו יכולות להיות רבות.
למעשה, כל מחלה חדה וכרונית של מערכת העצבים יכולה לגרום לתסמונת.
בנוסף, שבץ, זיהום על ידי מניניגוקוקוס, טראומה גופנית, עירור אדרנרגי או הפרשה אקטופית של ההורמון ואזופרסין על ידי גידולים שונים (כגון גידולי ריאה מסוג קרצינומה קשקשית, small cell carcinoma).
גם תרופות עלולות לגרום להגברת ההפרשה של ההורמון ואזופרסין: טגרטול, ציקלופופסמיד (תרופה הניתנת בכימותרפיה), נוגדי דיכאון (כגון פרוזאק), תרופות לטיפול פסיכיאטרי כגון הלידול, ברומו-קריפטין וכו'.
ניתוחי חזה גדולים עלולים להביא גם הם לאירוע של SIADH.
גם מחלות ריאה כגון אטלקטזיס, דלקת ריאות או אסתמה עלולות להביא ל-SIADH.
ניתן לחשוד בתסמונת זו אצל חולים בעלי היפונתרמיה.
תת-נתרן בדם יכול לנבוע כתוצאה מעודף של ההורמון ואזופרסין.
האוסמולליות בפלסמה גדלה ורמות הנתרן באופן יחסי קטנות.
באופן דומה, חולים בעלי אוסמולליות פלסמה נמוכה, הינם חולים אשר ניתן לחשוד כי הם סובלים מ-SIADH.
אצל חולים עם אוסמולליות שתן נמוכה פחות מהמקסימום ניתן לחשוד גם כן כי הם סובלים מ-SIADH.
באופן כללי, כאשר הפלסמה מהולה, נצפה כי השתן יהיה מהול מאד, אולם מאחר שאצל חולים אלו יש עודף בהורמון ואזופרסין, השתן יהיה מרוכז מעט יותר.
יש לשלול מספר מצבים אחרים על מנת לאבחן חולה ב-SIADH.
כך למשל, חולה הסובל ממחלת כליות, יסבול מפגיעה ביכולת ריכוז ומיהול השתן ולכן לאו דווקא יסבול מ-SIADH.
באותו האופן, חולה אשר סובל מאי ספיקה של האדרנל הינו חולה המאופיין במחסור בקורטיזול, אשר מדכא הפרשה של ואזופרסין.
לכן היעדר קורטיזול יביא להפרשה מוגברת של ואזופרסין.
חולים בעלי תת פעילות של בלוטת התריס סובלים גם הם כתוצאה מעודף של ואזופרסין, וכן נשים בהריון.