תעלת ביגל


כל מה שרצית לדעת על תעלת ביגל:
תעלת ביגל (בספרדית: Canal Beagle) היא מצר ים בארכיפלג טיירה דל פואגו שבקצה הדרומי של דרום אמריקה.
המצר מפריד בין האי הגדול בארכיפלג, הנקרא אף הוא טיירה דל פואגו ("ארץ האש") לבין האיים פיקטון, נווארינו, גורדון, או'בראיין, לונדונדרי וסטיוארט.
בחלקו המזרחי, משמש המצר גבול טבעי בין ארגנטינה (מצפון) לבין צ'ילה (מדרום), ובחלקו המערבי הוא מצוי כולו בריבונות צ'ילה.
אורכו של המצר 240 ק"מ, ובנקודה הצרה ביותר רוחבו 5 ק"מ בלבד.
לצדם של מצר מגלן ומעבר דרייק, הוא משמש למעבר בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, אך בשל היותו צר, ובשל כך לא נוח למעבר אוניות גדולות, רוב התעבורה הימית מתבצעת דרך מעבר דרייק.
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על נוכחותם של בני היגאן באזור לפני כ-10,000 שנים.
בין 1826 ל-1830 ערכו במקום חוקרים בריטים סקר הידרוגרפי.
הספינה ששימשה אותם למחקרים הייתה אה"מ ביגל, בפיקודם של פיליפ פארקר קינג ואחריו רוברט פיצרוי, ועל שמה נקראה התעלה.
גם חלק משמותיהם של האיים בסביבתה ניתנו לה על ידי אנשי הצוות.
במסע נוסף של הביגל, הגיעה הספינה לאזור בשלהי 1832, כשעל סיפונה צ'ארלס דרווין.
ב-1884 הוקמה העיר אושואיה לחופו הצפוני של המצר.
עיר זו, שבה מתגוררים כיום למעלה מ-60 אלף תושבים, נחשבת לעיר הדרומית בעולם.
על תואר זה מתחרה פוארטו ויליאמס, שבחופו הדרומי של המצר, על האי נווארינו.
פוארטו ויליאמס, שהוקמה ב-1953, אמנם דרומית יותר, אך מתגוררים בה רק כ-2,000 תושבים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתעלת ביגל:
ארגנטינה: גאוגרפיה
צ'ילה: גאוגרפיה
מצרי ים באוקיינוס השקט
מגאיאנס ואנטארקטיקה הצ'יליאנית
מצרי ים באוקיינוס האטלנטי
טיירה דל פואגו (פרובינציה)