כל מה שרצית לדעת על תעשייה ביטחונית בישראל:
דלילה הוא טיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע לטווח ארוך מתוצרת התעשייה הצבאית.
הטיל פותח תחת מעטה סודיות החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 והוצג באמצע שנות ה-80 תוך הטעיה מכוונת ככלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ליצירת מטרת דמה למערכות נגד מטוסים (נ"מ)‏.
בשנת 2009 מציגה אותו התעשייה הצבאית כטיל תגובה מהירה אלקטרו-אופטי לטווח רחוק להשמדת מטרות איכות ניידות, כגון טילי נ"מ ומערכות נ"מ אחרות‏‏‏.
רקטות ארטילריות וטילי קרקע-קרקע

רמ"מ – רקטות ארטילריות מתקנות מסלול (התעשייה הצבאית).
LORA – טיל קרקע-קרקע מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, טיל ארוך טווח המסוגל לפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק שטח האויב.

טילים נגד טילים

טיל החץ, תוצרת ישראל, שמהווה חלק מהמערכת המתקדמת בעולם ליירוט טילים בליסטיים.

ישראל נחשפה לאיום גובר של רקטות וטילים, שהחל בירי קטיושות ב-1968, נמשך בירי טילים בליסטיים במלחמת המפרץ, והתגבר במלחמת לבנון השנייה.
איום זה הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות, שבוא לספק הגנה רב-שכבתית מפני האיום.
בשנת 1985 החלה התעשייה האווירית בפיתוח, במימון אמריקני, של חץ – טיל נגד טילים בליסטיים.
מערכת חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים, הכוללת מערכת שו"ב "אתרוג זהוב", מכ"ם "אורן ירוק" ומשגר טילים, היא המערכת המבצעית היחידה בעולם כיום בעלת יכולות ליירט טילים בליסטיים.
ב-2009 החלה ישראל בפיתוח חץ 3, טיל נגד טילים מעבר לאטמוספירה שנועד ליירט טילים בליסטיים בגובה רב.
ב-25 בפברואר 2013 נעשה ניסוי שיגור מוצלח של חץ 3.
באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל ברפאל פיתוח של כיפת ברזל – מערכת ליירוט רקטות קצרות טווח.
חלק ניכר מהמימון לפיתוח המערכת וייצורה ניתן על ידי ארצות הברית.
בשנת 2011 הפכה המערכת למבצעית, וזכתה להצלחה רבה ביירוט רקטות שנורו מרצועת עזה בעימותים אחדים.
נמשך פיתוחן ברפאל של שרביט קסמים – מערכת ליירוט רקטות לטווח בינוני, ושל קרן ברזל, מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ומרגמות בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים.
בנפרד מהמערכות הללו החל בתחילת שנות ה-90 פיתוחה של מערכת ברק להגנה מפני טילים נגד ספינות.
המערכת היא פרי פיתוח משותף של רפאל והתעשייה האווירית לישראל.
במהלך השנים פותחו ויוצרו דורות אחדים של המערכת.
המערכת מותקנת על ספינות הטילים (סטי"לים) של חיל הים הישראלי, ונמכרה לחילות הים של הודו וסינגפור.
מערכות הגנה אקטיביות
בנוסף למערכות הטילים נגד טילים, המיועדות להגנת מטרות קרקעיות נייחות פותחו בישראל מערכות הגנה אקטיביות להגנה על מטרות ניידות.

מעיל רוח – מערכת הגנה אקטיבית נגד איומי נ"ט מתוצרת רפאל – מערכות לחימה מתקדמות.
כרגע מותקנת על טנק מרכבה סימן 4, בעתיד תותקן גם על כלים אחרים.
חץ דורבן – מערכת הגנה אקטיבית נגד איומי נ"ט מתוצרת תע"ש.
נבחרה כמערכת ההגנה האקטיבית של כוחות ארצות הברית הפרוסים בעיראק ומתוכננת להיות מותקנת על נגמ"ש הנמ"ר.
מגן רקיע – מערכת הגנה אקטיבית לכלי טיס אזרחיים מפני טילים, שפותחה על ידי אל-אופ (מקבוצת אלביט מערכות).
המערכת משלבת לייזר-סיב מתקדם עם טכנולוגיית הדמאה תרמית ומייצרת אות שיבוש חזק במספר אורכי גל, הגורם לטילי כתף מתבייתי אינפרא אדום לסטות ממסלולם ומהמטרה אליה שוגרו.

מטוסים
התעשייה האווירית לישראל הוקמה בשנת 1953, ובשנותיה הראשונות עסקה בתחזוקה של מטוסים.
במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים.
במיזמים אלה:

פוגה מגיסטר: מטוס סילון דו-מנועי ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל הצרפתית.
המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי בשנת 1957.
מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
ערבה: מטוס תובלה קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית.
טס לראשונה בנובמבר 1969.
בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.
5 טון.
המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות השבעים ועד לאמצע שנת 2004.
הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה.
יתרונו הבולט – יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים).
סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
נשר: מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל.
המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס המיראז' 5 הצרפתי.
המטוס כולל כמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, כסא מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי שפריר.
מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו).
בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
כפיר: מטוס קרב רב-משימתי, המשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני.
משנת 1975 יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר.
המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים – למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע.
בנוסף פותח דגם ייחודי לצילום אווירי.
לביא: פרויקט לייצור מטוס קרב חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול.
לאחר שהגיע לשלב של ייצור אבות טיפוס שטסו בטיסות ניסוי החליטה ממשלת ישראל על הפסקת הפרויקט.

בנוסף עסקה התעשייה האווירית גם בייצור מטוסים לתעופה אזרחית, ובהם מטוס המנהלים וסטווינד.
יצרן נוסף בתחום זה היא חברת סאיקלון, חברה בת של אלביט מערכות העוסקת בייצור חלקי מבנה למטוסים.
בחיל האוויר הישראלי פועלת יחידת האחזקה האווירית 22 שבנוסף לפעולות תחזוקה של מטוסים עוסקת בייצור חלקי חילוף לכלי הטיס ולמערכות, וכן בהשבחה ובהארכת חיים של מטוסים.
בין השאר השביחה היחידה את מטוס הקורנס (פרויקט קורנס 2000), מסוק היסעור (פרויקט יסעור 2000) ומטוס הבז (פרויקט בז משופר).
כלי טיס בלתי מאוישים

הרמס 900, כטב"ם מתוצרת אלביט מערכות

ערך מורחב – כלי טיס בלתי מאוישים בישראל

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 נחשבת מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים.
ב-2013 הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.
62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות.
‏ צה"ל עושה שימוש נרחב בכטב"מים, בהם החל להשתמש מאז 1969.
בישראל פועלים יצרנים אחדים של כטב"מים, שהעיקריים שבהם:

מפעל מלט של התעשייה האווירית לישראל, שהוא היצרן המוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם.
מלט הוקמה על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת תדיראן.
חץ הכסף, המשותף לחברות אלביט מערכות ואל-אופ.
מפעל זה עבר לשליטה מלאה של חברת אלביט מערכות לאחר המיזוג שביצעה עם אל-אופ.
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות, המפתחת מיני-כטב"מים.
אירונאוטיקס, המפתחת ומפעילה מל"טים מסוגים שונים.
EMIT-UAV, המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים שונים, כולל מצנח רחיפה.

לווייני ריגול

ערך מורחב – אופק (משפחת לוויינים)

סדרת אופק היא סדרה של לווייני צילום מתוצרת התעשייה האווירית.
הלוויין הראשון בסדרה, "אופק 1" שוגר בשנת 1988.
לוויין מבצעי ראשון בסדרה, "אופק 3", שוגר בשנת 1995, ואחריו שוגרו לוויינים נוספים בסדרה זו.
בנוסף ללווייני צילום כולל הסדרה גם לווייני ריגול בעלי הדמאת מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), הקרויים גם טכסאר.
אחרים

פוד לייטנינג – משפרים ביצועי תקיפה וניווט של מטוסי קרב.
פאלקון – מערכת מוטסת לשליטה והתרעה מוקדמת המפותחת על ידי חברת אלתא.
קטלנית – כלי ירייה (מקלע או תותח אוטומטי) שנשלט מתוך הרק"מ, שיפור של מאג רפא"ל.
(רפאל – מערכות לחימה מתקדמות)
רואה-יורה: מערכת נשק שפותחה על ידי רפאל – מערכות לחימה מתקדמות לפגיעה מרחוק במפגעים, בשימוש בציר הוברס.
צבא יבשה דיגיטלי: מערכת תקשוב, מידע, שליטה ובקרה.
(אלביט מערכות)

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתעשייה ביטחונית בישראל:
•תעשיית נשק בישראל
•אמצעי לחימה ישראליים
•טכנולוגיה צבאית