כל מה שרצית לדעת על תקופות במוזיקה המערבית:
נהוג לערוך חלוקה לתקופות בהיסטוריה של המוזיקה המערבית בדומה לתקופות ההיסטוריות המקובלות.
תחילתה של המוזיקה המערבית המכונה המוזיקה הקלאסית עשויה להיחשב מאז המצאת התווים.
המצאה זו היא מימי הביניים.
תקופה זו נמשכה מסוף העת העתיקה, סביב 800 לסה"נ ועד סביב 1500.
תקופת התחיה הנקראת רנסאנס היא התקופה השנייה בתולדות המוזיקה, שהחלה במאה ה-15 ונמשכה עד סוף המאה ה-16.
אחריה תקופת הבארוק.
מן המאה ה-17 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-18.
שמה של התקופה הבאה אחרי תקופת הבארוק הוא: התקופה הקלאסית.
תקופה זו מקבילה לתקופה הנאו-קלאסית באמנות אך משום שלאמנות הייתה תקופה קלאסית, היא התקופה היוונית רומית של ימי קדם, לז'אנר הקלאסי האמנותי קראו ניאוקלאסי (ניאו=חדש).
היות שהמוזיקה מן התקופה היוונית- רומית, המכונה התקופה הקלאסית, לא שרדה עקב הכחדתה על ידי הנוצרים הקדמונים, לא היה ניתן לקרוא למוזיקה נאו-קלאסית, מכיוון שאין ישן וחדש מולו.
מקרה זה מיוחד למוזיקה בלבד.
עם שקיעתה של האצולה ועלייתו של הפרולטריון באירופה של שלהי המאה ה-18, החלה תקופה חדשה רוויה בהקצנה דרמאטית.
תקופה זו נקראת: התקופה הרומנטית.
זו נמשכה עד לשלהי המאה ה-19.
אחריה באה התקופה המודרנית ונהוג לכנותה מוזיקה בת זמננו.