כל מה שרצית לדעת על תקנות שו"ם:
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: שפיירא, ורמייזא ומגנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חלק מהתקנות התקבלו כמחייבות בקרב יהדות אשכנז לדורותיה; מקצתן אף הובאו בשולחן ערוך ובכתבי פוסקים נוספים, ועד היום הן חלק בלתי נפרד מהפסיקה היהודית המחייבת.
הסיבות שבגינן תיקנו חכמי שו"ם את התקנות הן שונות ומגוונות.
ביסודן עמד המצב המדיני והחברתי ששרר בתקופות ההן באזורים השייכים כיום לצרפת ולגרמניה.
חלקן תוקנו כתגובה ליחסים בלתי תקינים בין הקהילות היהודיות לבין שלטונות הערים שבהן דרו, וחלקן תוקנו כמענה לבעיות פנים קהילתיות.
כדי להגשים את מטרותיהן של התקנות, השתדלו הרבנים והפרנסים להשיג להן הסכמה רחבה ככל האפשר, ועל מפיריהן הוטלו סנקציות קהילתיות שונות.
מכיוון שרוב התקנות תוקנו כמענה לבעיות נקודתיות מקומיות, בחלוף הזמן ובחלוף הצורך בהן, הלכו התקנות ונשתכחו.
לרובן של התקנות לא נמצאו הדים בתקופות מאוחרות יותר, וכל הידוע עליהן הוא מספרי השו"ת הסמוכים לתקופתן.
יחד עם זאת, מספר תקנות תוקנו כמענה לבעיות כלליות התקפות בכל מקום ובכל תקופה.
תקנות אלו נידונו באריכות בספרות השו"ת לדורותיה, למן תקופת הראשונים דרך תקופת האחרונים ועד ימינו.
עם אלו נמנות "תקנת הנדוניה" ו"תקנת החליצה".