כל מה שרצית לדעת על תרגומי המקרא לערבית:
תרגומי המקרא לערבית קיימים החל מהמאה ה-10 לספירה.
הידוע שבהם הוא תרגומו של רב סעדיה גאון, "התפסיר".
אִבְּן קֻתַיְבָּה (חי בשלהי המאה ה-9 לספירה) מצטט בתחילת ספרו "אל-מעאריף" קטעים מספר בראשית בתרגום ערבי.
"התפסיר" (בערבית: הפירוש) חובר על ידי רב סעדיה גאון, במאה ה-10 לספירה.
ובניגוד מהמקובל בקרב המחברים היהודים לכתוב בשפת המקום ובאותיות העבריות – כתב סעדיה גאון את חיבורו באלפבית הערבי.
ככל הנראה, מפני שמטרתו הייתה לקרב את המקרא אף ללא-יהודים.
חיבור זה זכה לתפוצה רבה, והוא עובד והועתק בגרסאות רבות.
בנוסף, בכתבי היד התימניים (התאג') הוא צורף לנוסח המקרא לצד תרגום אונקלוס.
כמו כן, נשתמרו כתבי יד רבים בהם פירושו מתועתק לאלפבית עברי (ערבית-יהודית).
תרגומו של סעדיה גאון מאופיין בפרשנות ובגמישות מידי פעם, ואינו מילולי כל העת.
אף הוא כמו תרגום אונקלוס נטה מהפירוש המילולי במקומות שיש בהם משום הגשמת האל, כמו כן, את שמות המקומות שבמקרא הוא נטה לתרגם לשמות המקומות כפי שנקראו באותה העת.
תרגומו של סעדיה גאון מאופיין בלשון ספרותית גבוהה.
במרוצת הדורות נוצרו עיבודים שונים של תרגומו ללשון הערבית המדוברת של אותה העת.
הרב יוסף קאפח ליקט מן התרגום לתורה את המילים שיש בתרגומן הערבי על ידי רס"ג חידוש מסוים, ותרגמן בחזרה לעברית.
בלקסיקון הביבליוגרפי פהרסת נטען כי המוסלמי אחמד אבן עבדאללה אבן סאלם תרגם את ספרי התנ"ך מעברית ואת ספרי הברית החדשה מיוונית, בתחילת המאה ה-9 לספירה, אולם אין בידינו ממצאים מתרגום זה ולא ניתן לאושש או לדחות את קיומו של תרגום זה.
תרגום מעברית לערבית מיוחס לפרשן הקראי יפת בן עלי.