כל מה שרצית לדעת על תרומות ומעשרות:
תרומות ומעשרות הן חלקם של הכהנים, הלויים והעניים מתוך היבול החקלאי הגדל בארץ ישראל, כפי שמצווה בתורה ובספרות ההלכה.
התרומות והמעשרות הן חלק ממתנות הכהונה, ונועדו גם עבור הלויים, אשר הוקדשו גם הם לעבודה רוחנית בבית המקדש ועל כן לא קבלו נחלה בארץ, וכן עבור העניים ועבור העלאת קורבן ואכילה עצמית בירושלים.
יבול אשר לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות נקרא טבל, יבול אשר מקורו באדם שאינו נאמן על התרומות והמעשרות נקרא דמאי (וחייב בהפרשה מדרבנן) ויבול אשר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדין, נקרא בלשון המשנה "מתוקן".
ישנם שתי תרומות ושני מעשרות:
תרומה גדולה – כמות כל שהיא מהפרות (חז"ל אמדו אותה בערך בשני אחוזים מהיבול) אותה נותן בעל השדה לכהן.
מעשר ראשון – עשרה אחוז מכלל הפרות אותם מביא בעל השדה ללוי.
תרומת מעשר – אחוז אחד מכלל הפרות, עשירית מתוך המעשר שקיבל הלוי מבעל השדה, והוא ניתן לכהן.
מעשר שני או מעשר עני – עשרה אחוז מכלל הפירות.
בחלק מהשנים ניתן לבעל השדה לאוכלו במקום המקדש (מעשר שני), ובחלק האחר של השנים ניתן לעניים (מעשר עני).