ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891)

כל מה שרצית לדעת על ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891):
הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ' (ברוסית: Николай Николаевич‏; 27 ביולי 1831, צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית – 13 באפריל 1891, אלופקה, האימפריה הרוסית) היה בנו השלישי מבין שבעת ילדיו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואשתו שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה).
ניקולאי היה ידוע גם בכינויו ניקולאי ניקולאייביץ' האב, כדי להבדילו מבנו אשר נשא שם זהה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891):
רוסיה: היסטוריה
מלחמות עות'מאניות-רוסיות
גנרל-פלדמרשלים רוסים
שושלת רומנוב
בית אולדנבורג
האימפריה הרוסית
שלזוויג-הולשטיין
האימפריה הרוסית: אישים
ארץ ישראל: ביקורי מלכים ונסיכים
עולים לרגל לירושלים
מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש
מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש
אבירי מסדר העיט השחור
מסדר כוכב רומניה
אישים במלחמת קרים
ילידי 1831
נפטרים ב-1891

מיכאיל לוריס מליקוב

כל מה שרצית לדעת על מיכאיל לוריס מליקוב:
הגנרל מיכאיל טריאלוביץ' לוריס מליקוב (ברוסית: Михаил Тариелович Лорис-Меликов‏; 20 בדצמבר 1825, טביליסי, האימפריה הרוסית – 10 בדצמבר 1888, ניס, צרפת) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר קנה את תהילתו כמפקד הכוחות הרכובים של הצבא הקיסרי בקווקז, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיכאיל לוריס מליקוב:
גנרלים בצבא האימפריה הרוסית
מלחמות עות'מאניות-רוסיות
האימפריה הרוסית: אישים
מלכות המשנה של הקווקז: אישים
מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש
אישים במלחמת קרים
שרי הפנים של רוסיה
ילידי 1824
נפטרים ב-1888

מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

כל מה שרצית לדעת על מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה:
הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ (ברוסית: Михаил Николаевич‏; 13 באוקטובר 1832 – 18 בדצמבר 1908), היה בנו הרביעי מבין שבעת ילדיו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואשתו שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה:
ילידי 1832
מלחמות עות'מאניות-רוסיות
גנרל-פלדמרשלים רוסים
שושלת רומנוב
בית אולדנבורג
שלזוויג-הולשטיין
האימפריה הרוסית: אישים
הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז
מעוטרי פור לה מריט
מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש
מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
אבירי מסדר העיט השחור
מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש
מסדר כוכב רומניה
מפקדי גייסות
אישים במלחמת קרים
נפטרים ב-1909

מיכאיל סקובלב

כל מה שרצית לדעת על מיכאיל סקובלב:
הגנרל מיכאיל דמיטריוביץ' סְקוֹבֶּלֵב (ברוסית: Михаи́л Дми́триевич Ско́белев ‏; 29 בספטמבר 1843, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית – 8 ביולי 1882, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית) היה גנרל רוסי אשר קנה את תהילתו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).
מיכאיל נולד למשפחת אצולה צבאית.
הוא היה בנו של הגנרל דימיטרי סקובלב (1821–1879), אשר נלחם לצד בנו במלחמה העות'מאנית רוסית ונכדו של הגנרל והסופר איוון ניקיטיץ' סקובלב (1778–1849), אשר נלחם בצבא הפרוסי כנגד צבאו של נפוליאון.
אימו של מיכאיל אולגה סקובלב לבית פולטבצבה עמדה בראש ארגון הצלב האדום בבלקן בעת המלחמה העות'מאנית רוסית.
בין השנים 1858–1860, למד סקובלב באוניברסיטת סנקט פטרבורג.
בשנת 1861 התגייס סקובלב לרגימנט המשמר הרכוב של הצאר ושנתיים מאוחר יותר הוסמך לקצונה ומונה למפקד פלוגת הוסרים.
בשנת 1866 נשלח ללימודים באקדמיה הצבאית לפיקוד ומטה של האימפריה הרוסית, אותה סיים בהצטיינות בשנת 1868.
בנובמבר 1868 נשלח לשרת בטורקסטן שבמרכז החלק האסייתי של הקיסרות הרוסית ופיקד על חיל המצב בעיר טורקמנבאשי.
בהמשך שירת במטה של הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ', הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז.
בתקופת שירותו השתתף במסע המלחמה כנגד ח'אנות חיווה ב-1874 וח'אנות קוקנד ב-1875 בהם פיקד על כוחות הפרשים והפגין אומץ לב.
בשנת 1876 מונה למושל הצבאי של מחוז פרגנהבשנת 1877 הועלה לדרגת מאיור גנרל ומונה לפקד על החטיבה הקוזאקית, צורף לצבא הדנובה של האימפריה הרוסית ובראש כוחותיו, היה מראשוני החוצים את נהר הדנובה והחזיק את ראש הגשר לשאר הכוחות שנעו לתוך בולגריה.
בהמשך השתתף בסדרת הקרבות שהובילו לכיבוש פלבן ולובץ'.
הוא קודם לדרגת גנרל ומונה לתפקיד מפקד האוגדה ה-16 של צבא הדנובה.
בהמשך חצו כוחותיו את הרי הבלקן והשתתפו בקרב ליד מעבר שיפקה.
סקובלב זכה לכינוי הגנרל הלבן, מאחר שהופיע במדים לבנים ורכב על סוס לבן, עניין ששיווה לו מראה שהטיל מורא על יריביו מחד וגרר את הערצת חייליו, מאידך.
לאחר המלחמה, חזר סקובלב לזמן קצר לגזרת טורקסטן ובשנת 1881 מונה למפקד המחוז הצבאי מינסק.
סקובלב התערה בפוליטיקה הפנים-רוסית והפגין דעות לאומניות, אשר נטו לגזענות וייחדו את האתניות הרוסית על פני שאר אוכלוסיית האימפריה.
סקובלב נישא לנסיכה מריה ניקולאבנה גגרין, אך הנישואין עלו על שירטון והזוג התגרש לאחר זמן קצר.
ב-4 ביולי 1882 לאחר שקיבל את משכורתו החודשית, יצא סקובלב מהעיר מינסק לכוון מוסקבה, בלווי מספר קציני מטה והגיע לעיר ב-7 ביולי.
ב-8 ביולי, לאחר ארוחה חגיגית פרש סקובלב למלונו ונמצא מת במיטתו בנסיבות מסתוריות.
הסיבה הרשמית שהוענקה למותו הייתה התקף לב, אך ברוסיה נפוצו תאוריות קשר, על כך שסקובלב נרצח בידי מרגלת אוסטרו-הונגרית ששהתה עמו במלון, או בידי המשטרה החשאית הרוסית בשל השתייכותו לארגוני ניהיליסטים.
אביו ואב סבו, נפטרו אף הם בגיל צעיר יחסית ממחלת לב וסביר להניח שכך אירע גם במקרה שלו.
סקובלב נקבר באחוזה המשפחתית שלו בכפר ספאסקי שבמחוז ריאזאן, לצד הוריו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיכאיל סקובלב:
רוסיה: היסטוריה
מלחמות עות'מאניות-רוסיות
גנרלים בצבא האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית: אישים
מלכות המשנה של הקווקז: אישים
מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש
מעוטרי פור לה מריט
ילידי 1843
נפטרים ב-1882

טרינובנטים

כל מה שרצית לדעת על טרינובנטים:
הטרינובנטים (בלטינית: Trinovantes או Trinobantes) היו בני אחד מהשבטים הקלטיים שחיו בבריטניה לפני הכיבוש הרומי.
הם ישבו מצפון לשפך התמזה, בתחומי אסקס וסאפוק של ימינו, ובנחלות הנמצאות כיום בשטחה של לונדון רבתי.
מצפון להם ישבו האיקנים (Iceni) וממערב הקטובלאונים (Catuvellauni).
שמם הוא הלחם של התחילית tri ושם התואר novio בקלטית, ופירושו "חדש מאוד", כלומר "אלה שזה מקרוב באו", אך אפשר שהמשמעות היא "העם עז הנפש מכולם".
בירתם הייתה קמולודונום (קולצ'סטר של ימינו), בה שכנה על פי אחת הגרסאות הטירה האגדית קמלוט.
לפני פלישות יוליוס קיסר לבריטניה ב-55 וב-54 לפנה"ס נחשבו הטרינובנטים לשבט החזק ביותר באי.
באותה תקופה הייתה בירתם ככל הנראה בבְּרֶפִינְג (Braughing, בהרטפורדשייר של ימינו).
בכמה מכתבי היד של "מלחמת גאליה" מצוין כי שם מלכם היה אימנואנטיוס, אך באחרים שמו אינו מוזכר כלל.
זמן מה לפני הפלישה השנייה של יוליוס קיסר סולק מלכם מכסאו על ידי קסיוולאונוס, שהיה ככל הנראה ראש שבט הקטובלאונים.
בנו, מנדוברקיוס (Mandubracius), נמלט ומצא מקלט אצל קיסר בגאליה.
במהלך הפלישה השנייה ניצח קיסר את קסיוולאונוס והשיב לשלטון את מנדוברקיוס; קסיוולאונוס הבטיח שלא להציק לו עוד ואף התחייב להעלות לרומא מס (tributum).
מלכם הבא ששמו ידוע לנו, על פי עדויות נומיסמטיות, היה אדדומרוס (Addedomarus).
הוא עלה לשלטון בסביבות 20-15 לפנה"ס והעתיק את בירת השבט אל קמולודונום.
מטבע שטבע טסקיובנוס מלך הקטובלאונים בקמולודונום בסביבות 10 לפנה"ס מלמד כי הכניע תחתיו את הטרינובנטים.
זמן קצר אחר כך הוא נסוג, אולי בשל לחץ שהפעילו עליו הרומאים, דבר הנלמד מכך שמטבעותיו המאוחרים יותר אינם נושאים עוד את הציון "מלך" ומשום שאדדומרוס הושב אל כסאו.
אחרי אדדומרוס שלט לתקופה קצרה בנו דובנובלנוס (בסביבות 5-10 לספירה), אז נכבש סופית שבט הטרינובנטים על ידי טסקיובנוס או בנו קונובלינוס.
מנדוברקיוס, אדדומרוס ודובנובלנוס נזכרים בגנאלוגיות ובאגדות קלטיות-בריטיות בתר-רומיות וימי-ביניימיות בשמות "מנאווידאן" (Manawydan), "אַייד מָאוּר" (Aedd Mawr, אדדו הגדול) ו-"דיפנול מואלמוט" (Dyfnwal Moelmut, דובנובלנוס הקרח והשקט).
הטריאדות הוולשיות מונות את אייד מאור עם מייסדיה של בריטניה.
הטרינובנטים מופיעים שוב על בימת ההיסטוריה ב-60 לספירה, אז נטלו חלק במרד נגד הרומאים בהנהגת המלכה בודיקה.
על שמם נקראה אחת מן ה-civitates של בריטניה הרומית, שעירה הראשית הייתה קיסרומגוס (Caeasaromagus, צ'למספורד באסקס של ימינו).
סגנון קברותיהם המפוארים דומה לזה שבאירופה ומלמד על קרבתם לעם הבלגי.
ג'פרי ממונמות', ההיסטוריון האנגלי בן המאה ה-12, כותב בספרו Historia Regnum Britanniae, כי טרינובנטום היה שמה המקורי של לונדון, וכי הוא נגזר מן Troi-novantum או "טרויה החדשה"; שכן בריטניה נוסדה – לדבריו – על ידי ברוטוס ופליטים נוספים ממלחמת טרויה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לטרינובנטים:
אנגליה: היסטוריה
קלטים

סקוואנים

כל מה שרצית לדעת על סקוואנים:
הסקוואנים (בלטינית: Sequani) הם אחד משלושת השבטים הגאלים הגדולים בעת העתיקה, יחד עם האיידואים והארוורנים.
הסקוואנים התגוררו באגן הצפוני של הנהר סון ועמק הרי היורה, בשטח שחופף פחות או יותר לשטחם של המחוזות פרנש-קונטה וחלק מבורגון בצרפת המודרנית.
כמה שנים לפני מלחמת גאליה על ידי יוליוס קיסר (58 – 50 לפנה"ס) כרתו הסקוואנים ברית עם חלק מקואליציית השבטים הגרמאינים – הסואבים (Suebi) בראשותו של אריוביסטוס (Ariovistus) וניצחו בעזרתם את יריביהם האיידואים.
היחסים בין הסקוואנים לסואבים התדרדרו עד מהרה והסקוואנים שמחו על התערבותו של יוליוס קיסר בענייני גאליה כאשר הוא פלש לתוכו בתואנה שהוא מגן על הגאלים מפני הגרמאנים.
בסופו של דבר יוליוס קיסר נותר בגאליה שמונה שנים ובמהלכם כבש את כולה.
הסקוואנים צידדו בו בהתחלה, אך בהמשך הצטרפו למרד של ורקינגטוריקס בשנת 52 לפנה"ס.
לאחר כיבושה של גאליה היו חלק מהאימפריה הרומית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לסקוואנים:
קצרמר היסטוריה
שבטים גאלים
מלחמת גאליה

אונלים

כל מה שרצית לדעת על אונלים:
האוּנֶלִים או בשמם האחר וֶנֶלִים (ביוונית: Οὐένελοι, אוּאֶנֶלִים; בלטינית: Unelli או Venelli) היו בני שבט גאלי קדום של יורדי ים שחי בחצי האי קוטנטן (Cotentin), בצפון מערבה של צרפת, בחבל הארץ שנקרא בפי הרומאים ארמוריקה.
יוליוס קיסר מזכיר אותם בספרו "מלחמת גאליה" לצדם של הוונטים, האוסיסמים, הקוריוסוליטים ושבטים גאלים נוספים שחיו לחופו של האוקיינוס האטלנטי ועליו הייתה פרנסתם.
הם ושכניהם נכנעו ללא קרב לפובליוס ליקיניוס קראסוס ב-57 לפנה"ס.
שנה אחר כך התקוממו יחד עם שבטים גאלים אחרים נגד השלטון הרומי, ומנהיגם, וירידוביקס, עמד בראש הצבא המשותף לשבטים המורדים באזורם, שכלל גם את האולרקים, האבורוביקים והלקסובים.
קיסר שיגר נגדם ונגד שכניהם את קווינטוס טיטוריוס סבינוס (Sabinus) ועימו שלושה לגיונות.
סבינוס הקים את מחנהו על גבול ארץ האונלים והמתין לראות כיצד יתפתחו הדברים.
ניסיון העבר לימד שצבאות גאלים גדולים לא היו מסוגלים להישאר בשדה הקרב לאורך זמן והזמן פעל לטובתו של סבינוס.
וירידוביקס, שהקים את מחנה הגאלים מרחק שני מילין בלבד ממחנה הרומאים, ניסה למשוך את סבינוס לקרב, אך סבינוס נותר איתן בדעתו ולא יצא לקראתו.
וירידוביקס, מצידו, לא רצה לתקוף את המחנה הרומאי המבוצר.
כדי למשוך את וירידוביקס לתקוף את המחנה ובכך לתת את היתרון לרומאים, הגה סבינוס תחבולה.
הוא שלח גאלי ששירת בחיל העזר שלו כדי שזה יתחזה לעריק ויספר לווירידוביקס שרוחו של הצבא הרומי נפלה וסבינוס מתכוון לסגת.
הגאלים השתכנעו שדברי העריק אמיתיים, במיוחד נוכח התנהגותו הפסיבית של סבינוס שלא יצא לקרב בשדה הפתוח נגד הגאלים.
הגאלים הנלהבים החלו לאסוף קוצים ושיחים כדי למלא את החפיר שנחפר סביב המחנה הרומי והתכוננו להסתערות.
סבינוס, שהיה מודע היטב לתוכניותיהם, המתין עם צבאו מוכן לעימות.
כשהגיע זמן ההתקפה, רצו הגאלים רצו לעבר חומות המחנה כדי לצמצם את הפגיעה מכלי ארטילריה רומאים והגיעו חסרי נשימה.
ברגע זה הורה סבינוס על גיחה מחוץ לשערי המחנה.
ההפתעה הייתה מוחלטת.
הגאלים התשושים מהריצה לא ציפו להתקפת הפתע ונשברו.
הרומאים רדפו אחרי הגאלים הנסים על נפשם וטבחו ברבים מהם.
לאחר תבוסת הצבא המשותף, התפרקה הקואליציה הגאלית וסבינוס כבש את שטחיהם.
ב-52 לפנה"ס, תוך כדי המרד הגאלי הגדול בהנהגת ורקינגטוריקס, שלחו האונלים כוח המונה 6000 חיילים כדי להילחם ברומאים הצרים על אלסיה.
המרד דוכא בסופו של דבר, והאונלים – יחד עם השבטים הגאלים האחרים – הוכנעו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאונלים:
שבטים גאלים
מלחמת גאליה

מיכאיל קוטוזוב

כל מה שרצית לדעת על מיכאיל קוטוזוב:
הנסיך מיכאיל אילריונוביץ' קוטוזוב (ברוסית: князь Михаи́л Илларио́нович Голени́щев-Куту́зов‏; 16 בספטמבר 1745 – 28 באפריל 1813 לפי הלוח הגרגוריאני) היה מצביא רוסי הנחשב כגיבור העם הרוסי וכמי שהציל את רוסיה מידי נפוליאון בונפרטה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיכאיל קוטוזוב:
גנרל-פלדמרשלים רוסים
אנשי צבא במלחמות נפוליאון
מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש
מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
אבירי מסדר העיט השחור
מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש
רוסים חברי הבונים החופשיים
אבירי מסדר מלטה
רוסים במלחמות הנפוליאוניות
אישים שעל שמם כוכב לכת מינורי
ילידי 1745
נפטרים ב-1813

משמר החיים

כל מה שרצית לדעת על משמר החיים:
רגימנט משמר החיים (באנגלית: Life Guards; בראשי תיבות: LG) הוא רגימנט פרשים (חיל שריון) בצבא הבריטי.
הרגימנט ממוקם במקום הראשון בסדר הבכירות של הפרשים בצבא, ויחד עם רגימנט הכחולים והמלכותיים הוא מרכיב את משמר הפרשים.
הרגימנט משמש יחידת סיור משוריינת לצד משימות ייצוגיות ומשמר המלוכה הבריטית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשמר החיים:
הצבא הבריטי: רגימנטים
יחידות שריון בריטיות