כל מה שרצית לדעת על אנטארקטיקה הברזילאית:
אנטארקטיקה הברזילאית (בפורטוגזית ברזילאית: Antártica Brasileira או Antártida Brasileira.
שתי הצורות קבילות) הוא כינוי בלתי רשמי של "אזור אינטרסים" של ברזיל ביבשת אנטארקטיקה, דרומית לקו הרוחב 60° דרום ובין קווי האורך 28° ו-53° מערבה לקו גריניץ'.
בשנת 1986 קבעה ברזיל אזור זה כ"אזור אינטרסים" שלה.
מהותה של קביעה זו מעולם לא הוגדרה היטב, ולכאורה לא נוצר ניגוד אינטרסים עם טענותיהן של ארגנטינה ובריטניה לריבונות באזורים החופפים גאוגרפית את "האזור המיועד" לברזיל.
בשנת 1975 הצטרפה ברזיל לברית האנטארקטית.
שבע שנים מאוחר יותר שיגרה ברזיל משלחת ראשונה לאנטארקטיקה, וזו שהתה ביבשת בקיץ של 1982 – 1983.
במשלחת השתתפו הספינה "הבארון מטפה" ("Barão de Teffé") של חיל הים הברזילאי והספינה "פרופ' ולדימיר בזנארד" ("Prof.
Wladimir Besnard") של המכון לאוקיינוגרפיה של אוניברסיטת סאו פאולו.
בשל הצלחת המסע התקבלה ברזיל כחברה מלאה במועצה המדעית למחקר אנטארקטי (SCAR).
בקיץ שבין השנים 1983 – 1984 הקימה ברזיל באנטארקטיקה את תחנת המחקר "רב החובל פראז" ("Estação Antártica Comandante Ferraz"), באי המלך ג'ורג'.
החל משנת 1986 מאויש הבסיס באופן קבוע, הן בחורף והן בקיץ.
בנוסף מחזיקה ברזיל בארבעה בסיסי מחקר לזמן שהייה מוגבל באיי שטלנד הדרומיים.
בבסיס המחקר "רב החובל פראז" ובארבעת הבסיסים הקטנים יותר נערכים מחקרים מדעיים מטעם אוניברסיטאות ומכונים בברזיל, במגוון תחומים, ביניהם: מדעי החיים, מדעי האטמוספירה, מטאורולוגיה, גאופיזיקה של כדור הארץ המוצק, גאולוגיה יבשתית וימית, אוקיינוגרפיה, אסטרופיזיקה, גאומגנטיזם וגאופיזיקה גרעינית.
בין נושאי המחקר נושאים כמו – "השפעות שינויי הסביבה הגלובליים על אנטארקטיקה והשלכותיהן על האמריקות, ובכלל זה יער האמזונס".
בנוסף, בבסיס הברזילאי אומתו העלייה בטמפרטורות הגלובליות, אפקט החממה, הרחבתו של החור באוזון ועליית מפלס פני האוקיינוסים.
בנוסף, נערכות באופן מתמיד מדידות שבהן מתקבלות דגימות אירוסולים, הנובעים מהזיהום הנגרם בעיקר בידי מדינות ההמיספירה הצפונית.
כל השינויים שנמדדו בתחנה האנטארקטית הברזילאית מצביעים בבירור על האינטראקציה בין מערכות האקלים של חצי הכדור הצפוני ושל חצי הכדור הדרומי, והשלכותיה על השינויים הגלובליים.
חיל הים הברזילאי עורך באופן קבוע סקרים קרטוגרפיים באזור שבין הקצה הדרומי של דרום אמריקה לאנטארקטיקה, לשם עריכה ועדכון של טבלאות ותרשימי השיט.
כמו כן, ערכה חברת הנפט הברזילאית פטרוברז סקרים סייסמולוגיים ימיים באזור.
בחורף מאייש את בסיס "רב החובל פראז" צוות של 48 מדענים, טכנאים ועובדי מנהלה, ובקיץ מתוגבר הצוות ל-100 איש.
על תפעולו המנהלתי של הבסיס אמון חיל הים הברזילאי, המפעיל ספינה למחקרים אוקיינוגרפיים (המכונה "ספינה לתמיכה אוקיינוגרפית ארי רונז'ל" (Ary Rongel)"), המותאמת לשיט במימי הקוטב הדרומי.
בנוסף, מפעיל חיל האוויר הברזילאי כל שנה 7 טיסות של מטוסי הרקולס, המובילים ציוד, חומרי גלם וכח אדם, הן בקיץ והן בחורף.