כל מה שרצית לדעת על סטנלי ברוס:
סטנלי מלבורן ברוס, ויקונט ברוס ממלבורן הראשון (באנגלית: Stanley Melbourne Bruce, 1st Viscount Bruce of Melbourne; 15 באפריל 1883 – 25 באוגוסט 1967) היה מדינאי אוסטרלי שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה השמיני.
ברוס ביצע מגוון רחב של רפורמות והוביל תוכנית מקיפה לבניית מוסדות האומה, אך טיפולו השנוי במחלוקת במערכת היחסים במגזר התעשייתי הוביל לתבוסתו הדרמטית בבחירות של 1929.
בהמשך הייתה לו קריירה דיפלומטית ארוכה ומשפיעה כשגריר אוסטרליה בלונדון (High Commissioner), כנציג אוסטרליה בחבר הלאומים וכיושב ראש מועצת ארגון המזון והחקלאות.
כבן למשפחה עשירה ממלבורן, למד ברוס באוניברסיטת קיימברידג' ובילה את ראשית חייו בניהול עסק ליצוא וליבוא של אביו המנוח.
הוא שירת בחזית במערכת גליפולי במלחמת העולם הראשונה ושב לאוסטרליה ב-1917 בעקבות פציעה.
הוא היה לדובר של המערכה למאמצי הגיוס של הממשלה ומשך את תשומת לבו של מנהיג המפלגה הלאומית וראש הממשלה בילי יוז, שעודד אותו להיכנס לקריירה פוליטית.
הוא נבחר לפרלמנט האוסטרלי ב-1918, מונה לתפקיד שר האוצר ב-1921 ונבחר להיות ראש הממשלה ב-1923.
בכהונתו כראש ממשלה התמיד ברוס בסדר יום מגוון ואנרגטי.
הוא ביצע שינויים מקיפים במנהל הממשלתי ופיקח על העברת הממשל לבירה החדשה,קנברה.
הוא יישם רפורמות רבות במערכת הממשלה הפדרלי באוסטרליה שחיזקו את מעמדו של הדומיניון.
הוא ייסד את "כוח קציני השלום של הדומיניון", שקדם למשטרה הפדרלית של אוסטרליה ואת "המועצה למחקר מדעי ותעשייתי" שהייתה קודמתו של "ארגון המחקר המדעי והתעשייתי" (CSIRO).
תוכנית "אנשים, כסף ושווקים" (men, money and markets) שיזם, הייתה ניסיון שאפתני להגדיל באופן מהיר את אוכלוסייתה ואת הפוטנציאל הכלכלי של אוסטרליה באמצעות השקעה ממשלתית מסיבית ובאמצעות קשרים הדוקים עם בריטניה ועם שאר חלקי האימפריה הבריטית.
יחד עם זאת, מאמציו לשנות את מערכת היחסים במגזר התעשייתי של אוסטרליה הביאו את ממשלתו לעימותים תכופים עם ארגוני העובדים והצעתו מרחיקת הלכת לבטל את מוסד הבוררות ב-1929 הניעה חברים ממפלגתו לחצות את הקווים ולהפיל את הממשלה.
בבחירות שהתקיימו לאחר מכן הוא איבד את מושבו בפרלמנט, אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של הפוליטיקה האוסטרלית, שאירע שוב רק ב-2007.
למרות שובו לפרלמנט ב-1931, הייתה תקופת שירותו של ברוס בממשלתו של ג'וזף ליונס קצרה.
תחת זאת הוא התמיד בקריירה דיפלומטית והתמנה כשגריר אוסטרליה בבריטניה ב-1933.
ברוס נעשה לדמות משפיעה במעגלי השלטון בבריטניה ובחבר הלאומים, הגיח כתומך בלתי נלאה של תהליכי שיתוף פעולה בינלאומיים לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות, במיוחד אלה שהיו קשורות למדינות מתפתחות.
כשהוא חדור התלהבות במיוחד לשיפור מצב התזונה העולמי, ברוס היה אחת מדמויות המפתח בהקמתו של ארגון המזון והחקלאות ושירת כיושב הראש של המועצה של הארגון מ-1946 ועד 1951.
ב-1947 הוא קיבל תואר אצולה והיה לאוסטרלי הראשון שישב בבית הלורדים, וכן לנשיא הראשון של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.
למרות שהקריירה הדיפלומטית שלו התנהלה בדרך כלל הרחק מעיני הציבור האוסטרלי, הוא המשיך בכל תקופת שהותו בלונדון להגן מעל כל במה על האינטרסים האוסטרליים, בעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה וביקש להיטמן לאחר מותו בקנברה.