כל מה שרצית לדעת על המטבח הארגנטינאי:
המטבח הארגנטינאי התפתח בנפרד ממטבחים אחרים באמריקה הלטינית בגלל השפעות חזקות של ההגירה מספרד, איטליה, בריטניה וצרפת שהפכו את המטבח הארגנטינאי להתאמה מקומית של הבישול הים-תיכוני.
בנוסף, ארגנטינה נחשבת לאחת מיצרניות המזון החשובות בעולם.
היא יצרנית חשובה של בשר (במיוחד בשר בקר), חיטה, תירס, חלב ושעועית; והחל משנות ה-70, גם פולי סויה.
בהתחשב בייצור הנרחב של בקר, בשר אדום הוא מרכיב חשוב במטבח הארגנטינאי.
כיום צריכת בשר הבקר השנתית הממוצעת בארגנטינה היא כ-56.
5 ק"ג לנפש (ראשונה בעולם.
בישראל צריכת בשר הבקר עומדת על כ-22 ק"ג לנפש בשנה בלבד), ואילו צריכת הבשר הכוללת בארגנטינה עומדת על 93.
7 ק"ג לנפש.
בחלקים מסוימים של ארגנטינה, הצריכה השנתית של בשר היא מעל 100 ק"ג לנפש, ובמהלך המאה ה-19 הגיעה אף קרוב ל-180 ק"ג לנפש.
באופן דומה, בשל הצריכה הרבה של החיטה הגדלה בארגנטינה, לחם לבן הוא הנפוץ ביותר.
שטחה של ארגנטינה הוא עצום.
בעוד שניתן למצוא מאכלים מסוימים בכל קצוות ארגנטינה (אסאדו, ריבת חלב, אמפנדה, מאטה), קיימים גם מאכלים האופייניים לאזורים מסוימים במדינה.
מעבר להבדלים בין אזורים שונים בארגנטינה, קיימים גם הבדלים בין האוכל הנצרך בערים הגדולות (המושפע ממגמות הגלובליזציה) והמאכלים הנצרכים באזורים הכפריים והמסורתיים יותר.
בנוסף, קיימים הבדלים בין מנהגי הצריכה של קבוצות סוציואקונומיות שונות.