כל מה שרצית לדעת על מערכת הפארקים רדווד:
הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד (באנגלית: Redwood National and State Parks) שוכנים בקצה הצפון-מערבי של אזור החוף בקליפורניה שבארצות הברית.
הפארקים משתרעים על שטח של 534 קמ"ר הנמצא כולו במחוזות דל נורטה והומבולדט, ומטרתם היא הגנה על 45% מכל יערות הסקוויה הנאה (רדווד) לאורך החופים, ששטחם הכולל הוא כ-158 קמ"ר.
עצים אלה הם הגבוהים ביותר בכדור הארץ.
בנוסף ליערות סקוויה נאה, הפארק הוא גם אזור שימור של בעלי חיים וצמחייה, ערבות דשא, משאבים תרבותיים, נהרות ונחלים, ו-60 ק"מ של חוף בתולי.
בחוף קליפורניה גדל באמצע המאה ה-19 יער שהשתרע על פני שטח של 8,100 קמ"ר.
החלק הצפוני של אזור זה, שבתחילה היה מיושב על ידי אינדיאנים, משך אליו חוטבי עצים רבים, ואחרים שהפכו לכורי זהב כאשר פרצה באזור בהלה קטנה לזהב.
לאחר שכשלו בכריית הזהב פנו הכורים לכריתת עצי הענק לצורך אספקת משאבים להתפתחות המואצת בסן פרנסיסקו ובמקומות אחרים בחוף המערבי של ארצות הברית.
לאחר עשרות שנים של כריתת עצים בלתי מבוקרת החלו גורמים שונים לפעול למען שימור האזור.
בעקבות המאמצים להציל את עצי הרדווד נעשו בשנות ה-20 מספר פעולות, שהעיקרית שבהן הייתה הקמת שלושה פארקים מדינתיים.
הפארק הלאומי רדווד הוקם ב-1968, ועד לאותה תקופה נכרתו כבר כ-90% מיערות הרדווד.
ב-1994 שילבו שירות הפארקים הלאומיים ומחלקת הפארקים והפנאי של קליפורניה את הפארק הלאומי רדווד עם שלושה פארקים מדינתיים בעלי אותו שם, על מנת ליצור הנהלה משותפת שתנהל את היערות והקרקעות הלחות כיחידה אחת.
אופן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הפדרליות לרשויות המקומיות הוא היחיד מסוגו בארצות הברית.
במערכת האקולוגית של הפארקים גדלים מספר בעלי חיים מאוימים כגון שקנאי חום, עיטם לבן ראש, טרוטת עין הקשת, לילית מנוקדת ואריה ים שטלר.
מתוך הכרה במערכת האקולוגית הנדירה ובהיסטוריה התרבותית שבפארקים, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארקים כעל אתר מורשת עולמית ב-5 בספטמבר 1980, וכשמורה ביוספרית בינלאומית ב-20 ביוני 1983.