דיג בארץ ישראל

כל מה שרצית לדעת על דיג בארץ ישראל:
הדיג הוא ענף משני בכלכלת מדינת ישראל, אך בעבר הייתה לו משמעות גדולה יותר בחיי העם היהודי בארץ ישראל.
ערך זה מתאר את אזורי הדיג הראשיים, סוגי הדגים הנלכדים בהם, שיטות הדיג ואת ההיסטוריה מנקודת המבט היהודית של הדיג בישראל.
חברי קיבוץ חולתה מייבשים רשתות דיג על שפת אגם החולה, 1943 דייג עברי על רקע הכנרת, על גב שטר של לירה ישראלית אחת, 1958.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדיג בארץ ישראל:
ארץ ישראל: חקלאות
ישראל: היסטוריה כלכלית
ישראל: חקלאות
דיג
ימאות ביישוב

נטל המס בישראל

כל מה שרצית לדעת על נטל המס בישראל:
נטל המס בישראל מורכב ממסים אחדים, ובראשם מס הכנסה ומס ערך מוסף, שגובהם משתנה בין בתי אב בעלי ההכנסה גבוהה לבין בתי אב בעלי הכנסה נמוכה, ובין קבוצות בחברה הישראלית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לנטל המס בישראל:
קצרמר ישראל
ישראל: מיסוי
ישראל: היסטוריה כלכלית
ישראל: חברה

ועדת ששינסקי (מס הכנסה)

כל מה שרצית לדעת על ועדת ששינסקי (מס הכנסה):
ועדת המומחים לרפורמה במס הכנסה ליחידים, שנודעה בשם ועדת ששינסקי, על שם העומד בראשה, פרופ' איתן ששינסקי, היא ועדה ציבורית שמונתה על ידי שר האוצר, משה נסים, ונתבקשה להגיש המלצות לרפורמה מקיפה במס הכנסה בישראל.
הוועדה מונתה ב-18 ביוני 1987, והגישה המלצותיה בחודש פברואר 1988.
בנוסף לפרופ' ששינסקי היו חברים בוועדה פרופ' דן גלאי, רו"ח דב ספיר, פרופ' אפרים צדקה וד"ר אמנון רפאל.
בכתב המינוי הנחה שר האוצר את הוועדה להבטיח את המטרות הבאות:חלוקה צודקת של ההכנסה והגברת המוטיבציה לעבודה, להגדלת הפריון וההשקעות.
הרחבת בסיס המס תוך בחינת מרכיבי ההכנסות למיניהם והפניית המקורות שיווצרו למען הגדלת ההכנסה הפנויה לבעלי מדרגת מס של 45% ומטה.
צמצום עיוותים ואפליות כדי לעודד את חידוש הצמיחה הכלכלית.
פישוט שיטת המס.
בדין וחשבון שהגישה מנתה הוועדה את העקרונות הכלליים שלאורם גיבשה את המלצותיה:הרחבת בסיס ההכנסה והקטנת שיעורי המס.
פרוגרסיביות: אחוז המס מן ההכנסה יעלה עם עליית ההכנסה.
בסיס הכנסות ריאלי, תוך התמודדות עם העיוותים שיוצרת האינפלציה.
שוויון בין נישומים שווים – ביטול אפליה לפי ענף כלכלי ולפי אופן יצירת ההכנסה (שכירים לעומת עצמאיים).
השגת יעדים באמצעות תקציב המדינה.
המשפחה בתור יחידת מיסוי, תוך התחשבות בהוצאות על ילדים.
הטלת חובת דיווח כללית.
אי החלה רטרואקטיבית – המלצות הוועדה יחולו על הכנסות שיצטברו לאחר החלת הרפורמה.
שמירה על יחס נאות בין המס המוטל על יחידים ובין המס המוטל על חברות.
שמירה על האיזון התקציבי.
עיקר המלצות הוועדה:ריווח מדרגות המס כך שיוקטן גובה המס המחושב לפיהן.
תוספת נקודת זיכוי, צעד שפירושו הקטנת נטל המס והעלאת סף המס.
תשלום קצבת ילדים על בסיס אוניברסלי (כלומר ביטול המס שהוטל עליהן).
הטלת מס על רווח הון ריאלי בשוק ההון.
הטלת מס על הפרשת המעביד לקרן השתלמות.
ביטול אחדות מהטבות המס, כגון פטור ממס למתנות ולארוחות.
משמעותו של שינוי מסוג זה, הנעשה מבלי לשנות את סך כל המס שנגבה, היא שינוי בחלוקת נטל המס: הגדלת נטל המס על חלק מהאוכלוסייה והקלתו על חלק אחר.
בנסיבות אלה נוצרה התנגדות לשינוי מצדה של האוכלוסייה הנפגעת, ולכן נדחה יישום ההמלצות.
בשנת 1990 נתקבל תיקון 83 לפקודה ובו יושמו אחדות מהמלצות הוועדה.
ההמלצה להטלת מס על רווח הון ריאלי בשוק ההון מומשה לאחר יותר מעשר שנים, לאחר שעוד שתי ועדות לרפורמה במס המליצו עליה.
ההמלצה להטלת מס על הפרשת המעביד לקרן השתלמות לא מומשה עד היום (אף שגם עליה המליצה ועדה נוספת, ועדת בן-בסט), אך נקבעה תקרה להפרשה הפטורה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לועדת ששינסקי (מס הכנסה):
פקודת מס הכנסה
ישראל: ועדות ציבוריות
ישראל: מיסוי
ישראל: היסטוריה כלכלית

הכלכלה הישראלית בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

כל מה שרצית לדעת על הכלכלה הישראלית בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים:
הכלכלה הישראלית ידעה בין מלחמת ששת הימים (1967) למלחמת יום הכיפורים (1973) צמיחה גדולה ביותר, שהחליפה את המיתון העמוק בו שקע המשק בשנת 1965.
היסטוריה כלכלית של מדינת ישראלהחרם הערבימדיניות הקיצובהמשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של המדינההמדיניות הכלכלית החדשההחלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952הסכם השילומיםגאות ראשונההמדיניות הכלכלית החדשה (1962)מיתון 1966גאות שנייהמשבר האנרגיההמהפך הכלכליהאינפלציה בישראלמשבר מניות הבנקיםתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985משבר הקיבוציםהכלכלה בשנות אוסלוגאות ההיי-טק והמשברחומת מגן כלכליתהמחאה החברתית
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להכלכלה הישראלית בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים:
ישראל: היסטוריה כלכלית

מיתון 1966 בישראל

כל מה שרצית לדעת על מיתון 1966 בישראל:
לאחר תקופת צמיחה גדולה במשק הישראלי, נכנס המשק לתקופת שפל חסרת תקדים, שכונתה מיתון.
המיתון נוצר בעקבות מדיניות כלכלית מרסנת של הממשלה, הפסקת הזרמת כספי השילומים מממשלת גרמניה, וסיום פרויקטים מקיפים במשק.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיתון 1966 בישראל:
ישראל: היסטוריה כלכלית
1966 בישראל
משברים כלכליים

הגאות הראשונה בכלכלת ישראל

כל מה שרצית לדעת על הגאות הראשונה בכלכלת ישראל:
הכלכלה הישראלית ידעה בין השנים 1954 ל-1965 צמיחה גדולה, שהחליפה את המשבר הכלכלי העמוק בו שקע המשק בשנת 1951.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להגאות הראשונה בכלכלת ישראל:
ישראל: היסטוריה כלכלית

פסק דין ורד פרי

כל מה שרצית לדעת על פסק דין ורד פרי:
פסק דין ורד פרי הוא כינוים של שני פסקי דין, של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן בשנת 2008, ושל הערעור עליו בבית המשפט העליון, שניתן בשנת 2009, שבהם הוכרה תביעתה של עו"ד ורד פרי, אם לשני ילדים, להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה, בעת שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי, בעת חישוב מס ההכנסה שלה.
את עו"ד פרי ייצגו לכל אורך ההליך המשפטי עורכי הדין משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל ממשרד שקל ושות'.
‏ לייצוג הצטרפו גם עו"ד גלי עציון מהלשכה המשפטית של נעמת, ועו"ד הלית כהן מהמחלקה המשפטית של שדולת הנשים בישראל.
סלע המחלוקת הוצג בפתח פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין: "האם הוצאה שהוציא אדם במחיר השגחה על ילדיו בעת שהוא יוצא לעבודתו היא הוצאה בייצור הכנסה המותרת בניכוי מן ההכנסה החייבת? זו השאלה המשפטית המונחת בפנינו".
‏ לתשובתו החיובית של בית המשפט לשאלה זו היו השלכות החורגות מסוגיה זו לבדה, והיא שינתה את מדיניות המסים בתחום ההכרה בהוצאות שהוצאו לייצור הכנסה.
שינוי זה הניע את משרד האוצר להגיש הצעת חוק,‏ שבה יינתן תוקף חוקי למדיניות שנהגה קודם למתן פסק דין זה.
הצעת חוק זו אושרה בכנסת, ועל פי הפרשנות המקובלת היא שוללת הכרה בהוצאות השגחה על ילדים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפסק דין ורד פרי:
פסקי דין של בית המשפט המחוזי
פסקי דין של בית המשפט העליון
הורות
מס הכנסה
2009 בישראל
ישראל: היסטוריה כלכלית

משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות

כל מה שרצית לדעת על משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות:
משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גרעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן בשליטתה של ההסתדרות הכללית.
גרעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות.
משמעותו של הגרעון הייתה שבמוקדם או במאוחר (כל קרן לפי עומק הגרעון שלה) יגיעו הקרנות למצב שבו אין באפשרותן לעמוד בהתחייבויותיהן לעמיתיהן.
התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60.
לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגרעוניות והועברו לניהול משותף בגוף בשם "עמיתים".
גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הם לפתרון הבעיה.
הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות.
אף שבמהלך שנים אלה ננקטו צעדים שונים לפתרון המשבר, היו שטענו שהמשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשבר קרנות הפנסיה הגרעוניות:
ישראל: כלכלה
תגמול עובדים בישראל
ביטוח פנסיוני בישראל
ההסתדרות הכללית
ישראל: היסטוריה כלכלית

חומת מגן כלכלית

כל מה שרצית לדעת על חומת מגן כלכלית:
חומת מגן כלכלית הוא כינוי שטבע שר האוצר בממשלת שרון הראשונה, סילבן שלום, למדיניות הכלכלית של משרד האוצר, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן.
‏ בהגשמת התוכנית עסק השר שלום עצמו בשנת 2002, והמשיך בה מחליפו בתפקיד בממשלת שרון השנייה, בנימין נתניהו, בשנים 2003–2005.
התוכנית הגיעה בתגובה למיתון הכלכלי בישראל לאחר ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2001, משבר התעשיות הטכנולוגיה והחמרה במצב הביטחוני ב-2002 כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה.
התוכנית עזרה בהפחתת הגרעון הציבורי ועזרה בקבלת חלק מהערבויות שממשלת ישראל ביקשה מארצות הברית לצורך יציאה מהמיתון.
היא אוששה את הפעילות העסקית במשק, הקטינה את המעורבות הממשלתית, כך שכלל הפרמטרים הראו התאוששות כלכלית רחבה בהם חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחומת מגן כלכלית:
ישראל: היסטוריה כלכלית

משבר הקיבוצים

כל מה שרצית לדעת על משבר הקיבוצים:
משבר הקיבוצים הוא כינוי למשבר כלכלי חריף שחוו וחווים חלק גדול מהקיבוצים בישראל.
המשבר החל בתחילת שנות השמונים והתעצם לאחר תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, בה נעצרה האינפלציה, והתאפיין בצבירת חובות גדולים מצד הקיבוצים ובכושר החזר נמוך.
למשבר התלוו בחלק מהקיבוצים גם משברים חברתיים ודמוגרפים.
בשנים 1989 ו-1996 חתמו ממשלת ישראל, הבנקים והתנועות הקיבוציות על הסדר הקיבוצים, שני הסדרי חוב שנועדו לסייע בפתרון המשבר.
המשבר הכלכלי והדמוגרפי היה זרז עיקרי לתהליכי השינוי העוברים על חלק גדול מהקיבוצים החל משנות התשעים.
לצד הקיבוצים שנקלעו למשבר ישנה קבוצת קיבוצים לא קטנה, אשר נראה כי המשבר פסח עליהם.
קיבוצים אלו נשארו ברובם נאמנים לדרך ולערכים המסורתיים של הקיבוץ וחלקם הגדול סייע עד 2013 בפרעון חובות הקיבוצים החלשים.
במיוחד ניתן לציין את תנועת הקיבוץ הדתי, אשר מרבית קיבוציה לא נפגעו במשבר הקיבוצים, בשל המדיניות התנועתית להימנע מרווחים שאינם פרי עמל יצרני.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשבר הקיבוצים:
ישראל: היסטוריה כלכלית
הקיבוץ
משברים כלכליים