תגובה אלמנטרית

כל מה שרצית לדעת על תגובה אלמנטרית:
בכימיה פיזיקלית, תגובה אלמנטרית היא תגובה כימית בה מגיבים מגיב אחד או יותר, בשלב אחד, לתת תוצר.
לתגובה כזאת יש מצב מעבר אחד בלבד.
כל תגובה כימית היא תגובה אלמנטרית או בנויה מכמה תגובות אלמנטריות.
בתגובה אלמנטרית המקדמים הסטוכיומטריים של משוואת התגובה המאוזנת הם ערכי החזקות של משוואת הקצב.
ניתן לבטא את קצב התגובה כהשתנות ריכוז המגיב לפי הזמן.
כלומר, הנגזרת של הריכוז לפי הזמן.
עבור ריאקציה אונימולקולרית, כלומר, ריאקציה שבה יש מגיב אחד בלבד, מתפרקת המולקולה A, ליצירת תוצר.
A → products {\displaystyle {\mbox{A}}\rightarrow {\mbox{products}}} קצב התגובה של ריאקציה כזו, כאשר הטמפרטורה קבועה, תלוי בריכוז החומר ויתואר כך: d [ A ] d t = − k [ A ] {\displaystyle {\frac {d[{\mbox{A}}]}{dt}}=-k[{\mbox{A}}]} בתגובה בימולקולרית, מגיבים שני אטומים, מולקולות יונים או רדיקלים לתת תוצר או תוצרים: A + B → products {\displaystyle {\mbox{A + B}}\rightarrow {\mbox{products}}} קצב הריאקציה של תגובה כזאת, בטמפרטורה קבועה, ניתן לבטא כך: d [ A ] d t = d [ B ] d t = − k [ A ] [ B ] {\displaystyle {\frac {d[{\mbox{A}}]}{dt}}={\frac {d[{\mbox{B}}]}{dt}}=-k[{\mbox{A}}][{\mbox{B}}]} באופן עקרוני, נדירות עד מאוד תגובות אלמנטריות בהן מעורבים 3 חלקיקים שונים במקביל, כיוון שהסיכוי ששלוש מולקולות שונות יפגשו באותו זמן בהכוונה מרחבית מתאימה להתנגשות פוריה, נמוך מאוד.
תגובות אלה נקראות תגובות טרימולקולריות.
לכל תגובה כימית שאינה אלמנטרית, קיים מנגנון המתאר את התגובה בעזרת מספר תגובות אלמנטריות.
לא תמיד ברור המנגנון, ופעמים רבות משוואת הקצב שלו מסובכת.
לרוב ניתן למצוא משוואת קצב מקורבת על ידי שימוש בקירובים שונים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתגובה אלמנטרית:
כימיה פיזיקלית

ILSRS

כל מה שרצית לדעת על ILSRS:
ILSRS- Ionization loss stimulated Raman-spectroscopy היא שיטת ספקטרוסקופית מסות למדידת ויברציות מולקולריות המבוססת על עירור ראמאן מאולץ.
בשיטה זו נעשה שימוש בעירור רמאן מאולץ להקטנת כמות היונים שנוצרים בספקטרוסקופ מסות.
שימוש בשיטה זו מאפשר סריקת תחומי תדרים רחבים ברמת רזולוציה בינונית-גבוהה הן מבחינת תדר הויברציה והן מבחינת הבדלי המסות.
שיטה זו משמשת בעיקר להבחנה בין קונפורמרים שונים (מבנים שונים של מולקולה בעלת הרכב זהה, בדומה לאיזומרים) של מולקולות ביולוגיות קטנות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לILSRS:
כימיה פיזיקלית

נדיפות (כימיה)

כל מה שרצית לדעת על נדיפות (כימיה):
בכימיה ובפיזיקה, נדיפות היא מונח המכמת את נטייתו של חומר כלשהו להתאדות.
נדיפותו של חומר קשורה באופן ישיר ללחץ האדים של אותו חומר; בטמפרטורה נתונה, חומר בעל לחץ אדים גבוה יותר יתאייד מהר יותר מאשר חומר בעל לחץ אדים נמוך יותר.
במונח נעשה שימוש בעיקר בהקשר של נוזלים, אך הוא יכול גם לשמש לתיאור תהליך ההמראה של חומרים בעלי מאפיינים של מוצקים, כמו למשל קרח יבש (פחמן דו-חמצני מוצק) ואמוניום כלוריד, אשר יכולים להפוך ישירות ממצב מוצק למצב גזי מבלי להפוך קודם לנוזל.
טבלת לחצי אדים של מספר נוזלים
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לנדיפות (כימיה):
כימיה פיזיקלית

חוק הנרי

כל מה שרצית לדעת על חוק הנרי:
בכימיה, חוק הנרי הוא אחד מחוקי הגזים, אותו ניסח ויליאם הנרי ב-1803.
לפי החוק:"בטמפרטורה קבועה, כמות גז נתון, המומס בנוזל מסוג ונפח נתונים, היא ביחס ישר ללחץ החלקי של גז זה בשווי משקל עם הנוזל.
"ניסוח שווה ערך של החוק הוא כי המסיסות של גז בנוזל יחסית ללחץ של אותו הגז מעל הנוזל.
מאז ניסוחו נמצא כי חוק הנרי ניתן ליישום למגוון רחב של תמיסות מהולות, לא רק אלה של גזים.
דוגמה יום-יומית לחוק הנרי ניתן למצוא במשקאות מוגזים.
לפני פתיחת המיכל, הגז מעל המשקה הוא פחמן דו-חמצני כמעט טהור, בלחץ גבוה במעט מלחץ אטמוספירי.
במשקה עצמו מומס פחמן דו-חמצני.
כאשר פותחים את המיכל, חלק מהגז משתחרר (עקב הלחץ הגבוה יותר מלחץ האוויר בסביבה ועקב דיפוזיה).
כיוון שכעת הלחץ מעל הנוזל נמוך יותר, חלק מהפחמן הדו-חמצני המומס יוצא מהתמיסה (המשקה) בצורת בועות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחוק הנרי:
כימיה פיזיקלית
חוקים פיזיקליים

חוק ראול

כל מה שרצית לדעת על חוק ראול:
בכימיה פיזיקלית, חוק ראול קובע שלחץ הגזים הנמצאים בשיווי משקל נוזל-גז עם תערובת אידיאלית של נוזלים, הלחץ הכולל שווה לסכום הלחצים החלקיים כפול השבר המולי של הגזים המרכיבים את התערובת.
החוק נקרא על שם הכימאי פרנסואה-מארי ראול (François-Marie Raoult) שגילה אותו בשנת 1882.
לדוגמה, עבור תערובת שני גזים: p = p A ∗ x A + p B ∗ x B + ⋯ {\displaystyle p=p_{\rm {A}}^{*}x_{\rm {A}}+p_{\rm {B}}^{*}x_{\rm {B}}+\cdots } כאשר: p i {\displaystyle p_{i}} הוא הלחץ החלקי של מרכיב i {\displaystyle i} בתערובת, p i ∗ {\displaystyle p_{i}^{*}} הוא לחץ האדים של המרכיב, x i {\displaystyle x_{i}} הוא השבר המולי של המרכיב בתערובת,והלחץ של כל מרכיב גזי בנפרד הוא: p i = p i ∗ x i {\displaystyle p_{i}=p_{i}^{*}x_{i}} .

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחוק ראול:
גזים
כימיה פיזיקלית

קינטיקה כימית

כל מה שרצית לדעת על קינטיקה כימית:
בכימיה פיזיקלית, קינטיקה כימית או קינטיקת התגובה היא תחום המחקר של קצב התגובה בתגובה כימית.
ניתוח ההשפעות של תנאי תגובה שונים על קצב התגובה נותן מידע על מנגנון התגובה ומצב המעבר של התגובה הכימית.
ב-1864, ניסח פיטר וואגה את חוק מסת הפעולה, שקובע כי מהירות התגובה הכימית עומדת ביחס ישיר לכמות של החומרים המגיבים.
ניסוח חוק זה היה תחילתו של המחקר בתחום הקינטיקה הכימית.
קצב התגובה נוטה לגדול עם העלאת הריכוז – תופעה המוסברת באמצעות תאוריית ההתנגשויות המולקולריות
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקינטיקה כימית:
כימיה פיזיקלית
תחומים בכימיה
קינטיקה כימית

אטום

כל מה שרצית לדעת על אטום:
מיקרוסקופ אלקטרוני יכול לזהות יסודות שונים באמצעות ספקטרום הפליטה שלהם.
באופן דומה ניתן לזהות יסודות של כוכבים רחוקים, דרך ספקטרום הפליטה שלהם באור נראה, באמצעות ספקטרומטר אופטי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאטום:
כימיה פיזיקלית
פיזיקה אטומית
חלקיקים מרוכבים
כימיה

רדיואקטיביות

כל מה שרצית לדעת על רדיואקטיביות:
רדיואקטיביות היא פליטה של חלקיקים מגרעין אטום.
רדיואקטיביות היא פליטה ספונטאנית הגורמת לגרעין בלתי יציב להיות יציב יותר, על ידי הנמכת האנרגיה שלו.
החלקיקים הנפלטים הם קרינה מייננת, כלומר קרינה באנרגיה גבוהה.
סוגי הקרינה הראשונים שנתגלו הם קרינת אלפא, קרינת בטא וקרינת גמא, ונקראו כך על סמך הפיצול של אלומות הקרינה בשדה חשמלי או מגנטי ומחוסר במידע אחר עליהן.
מאוחר יותר נתגלו גם סוגי קרינה נוספים.
כיום ידוע שקרינה רדיואקטיבית מסוכנת ביותר לרקמות חיות, אולם דבר זה לא היה ידוע לחוקרים הראשונים אשר זכו בפרסי נובל על עבודתם, אך גם סיכנו את חייהם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לרדיואקטיביות:
כימיה פיזיקלית
רדיואקטיביות

יינון

כל מה שרצית לדעת על יינון:
יינון הוא התהליך במהלכו משתנה המטען החשמלי של אטום, יון או מולקולה כתוצאה מקליטה או שחרור של אלקטרון אחד או יותר.
על מנת לגרום לשחרור של אלקטרון מאטום, יון או מולקולה, יש להשקיע אנרגיה גבוהה דיה כדי לפרק את הקשר החשמלי בין האלקטרון והפרוטונים בגרעין האטום.
אנרגיה זו מכונה אנרגיית יינון.
בתהליך ההפוך, בו נקלט אלקטרון, משתחררת אנרגיה הנמדדת על ידי הזיקה האלקטרונית.
הגורמים המשפיעים על אנרגיית יינון:

מרחק: ככל שהמרחק שבין האלקטרון שיוצא מהאטום לגרעין גדל, הכוח החשמלי חלש יותר.
מספר רמות האנרגיה הוא מדד למרחק ולכן ככל שיש יותר רמות אנרגיה, אנרגיית היינון קטנה.
באותו טור בטבלה המחזורית, ככל שנרד למטה אנרגיית היינון תקטן.
מטען הגרעין: ככל שמטען הגרעין גדול יותר, המשיכה החשמלית גדולה יותר, ותידרש יותר אנרגיה כדי להביא לעזיבתו של האלקטרון (בצורונים בעלי מספר אלקטרונים זהה, (איזואלקטרונים)).

בדרך כלל אנרגיית היינון הולכת וגדלה לקראת הצד הימני-העליון של טבלת היסודות מפני שככל שנלך ימינה בשורה, הכוח החשמלי יגדל ולכן אנרגיית היינון תגדל.
עם זאת, ישנן חריגות מכלל זה.
ככל שהרדיוס האטומי גדול יותר, תידרש השקעה של פחות אנרגיית יינון.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ליינון:
ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
קצרמר כימיה
כימיה פיזיקלית
פיזיקה אטומית
כימיה קוונטית

רדיואקטיביות

כל מה שרצית לדעת על רדיואקטיביות:
רדיואקטיביות היא פליטה של חלקיקים מגרעין אטום.
רדיואקטיביות היא פליטה ספונטאנית הגורמת לגרעין בלתי יציב להיות יציב יותר, על ידי הנמכת האנרגיה שלו.
החלקיקים הנפלטים הם קרינה מייננת, כלומר קרינה באנרגיה גבוהה.
סוגי הקרינה הראשונים שנתגלו הם קרינת אלפא, קרינת בטא וקרינת גמא, ונקראו כך על סמך הפיצול של אלומות הקרינה בשדה חשמלי או מגנטי ומחוסר במידע אחר עליהן.
מאוחר יותר נתגלו גם סוגי קרינה נוספים.
כיום ידוע שקרינה רדיואקטיבית מסוכנת ביותר לרקמות חיות, אולם דבר זה לא היה ידוע לחוקרים הראשונים אשר זכו בפרסי נובל על עבודתם, אך גם סיכנו את חייהם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לרדיואקטיביות:
כימיה פיזיקלית
רדיואקטיביות