חוצנים

כל מה שרצית לדעת על חוצנים:
חוצנים הוא כינוי ליצורים חיים שמקורם אינו בכדור הארץ, ושקיומם מעולם לא הוכח או הוצג לציבור.
אפשר לכלול בהגדרה זו כל צורת חיים חיצונית לכדור הארץ, אך בעקבות המדע הבדיוני, התקבע בציבור הפירוש של "חוצן" כצורת חיים תבונית.
את המילה "חייזר" (חי-זר) יצר עמוס גפן, מתרגם ספרי המדע הבדיוני, כתרגום למילה alien.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחוצנים:
ויקיפדיה: עריכה – מדעי הטבע
ויקיפדיה: עריכה – תרבות פופולרית
חוצנים
עצמים בלתי מזוהים
מדעי החלל
פסאודו-מדע
אסטרוביולוגיה

חיים מחוץ לכדור הארץ

כל מה שרצית לדעת על חיים מחוץ לכדור הארץ:
שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, ובפרט חיים תבוניים, מעסיקה את האדם שנים רבות.
לנושא זה השלכות פילוסופיות ותאולוגיות מרחיקות לכת על שאלת מהותם של החיים (והחיים התבוניים) כתופעה חד-פעמית ויוצאת דופן, או כתופעה רגילה ושכיחה.
אמונה בחיים מחוץ לכדור הארץ מבטאת לעיתים אמונה בדבר התפתחות החיים כתופעה טבעית ושכיחה, או להפך – כתופעה כל כך יוצאת דופן, עד שלא ייתכן שהחיים בכדור הארץ נוצרו מאליהם – ומכאן שהגיעו "מבחוץ".
בשאלה זו יש להבחין בין קיומם של חיים "רגילים", במחקרם עוסק תחום האסטרוביולוגיה, לעומת חיים תבוניים.
שאלת ייחודו של האדם מושפעת מעיקר מזו האחרונה, שהרי יש מיליוני מינים על פני כדור הארץ, אך רק אחד מהם תבוני[דרושה הבהרה].
גם דרכי החיפוש אחר חיים משני הסוגים שונות: החיפוש אחר הסוג הראשון מתבטא בעיקר בניסיון איתור תנאים אשר מתאימים, לפי אמונת מדענים כיום, להתפתחותם של חיים באופן טבעי (דהיינו, מקומות הדומים לכדור הארץ).
מדידות אמפיריות של חיים ממש כמעט אינן ישימות, והן מתבטאות בעיקר בבדיקתם של מטאוריטים שונים או כוכבי לכת קרובים, במטרה לחפש אם הם נושאים את אבני היסוד של החיים כפי שאנו מכירים – חומצות אמינו.
החיפוש אחר הסוג השני מאפשר יתר מקוריות, ומבטא ניסיון "לאותת" לתרבויות אחרות על קיומנו, או למצוא איתותים כאלה (מודעים ושאינם כאלה), המעידים על תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחיים מחוץ לכדור הארץ:
מדעי החלל
אסטרוביולוגיה
חיים מחוץ לכדור הארץ

ורנר פון בראון

כל מה שרצית לדעת על ורנר פון בראון:
ד"ר ורנר מגנוס מקסימיליאן פון בראון (בגרמנית: Wernher Magnus Maximilian von Braun‏; 23 במרץ 1912 – 16 ביוני 1977) היה מדען טילים גרמני שהתאזרח לאחר מכן בארצות הברית, ואחד מדמויות המפתח בפיתוח טכנולוגיית הטילים הן לצרכים צבאיים במלחמת העולם השנייה והן עבור המרוץ לחלל.
בראון החל את הקריירה שלו בגרמניה הנאצית, בה הופקד על תוכנית ה-V-2, הטיל הבליסטי הראשון, שהופעל נגד אוכלוסייה אזרחית בבריטניה.
בראון היה חבר במפלגה הנאצית וקצין באס אס, ולמעלה מ-12,000 עובדי כפייה מתו במחנות בהם יוצרו הטילים.
בסוף המלחמה גויס על ידי ארצות הברית והצטרף לנאס"א, שם התקדם לדרגת מנהל ומהנדס בכיר ונטל חלק חשוב בתוכנית אפולו, שהביאה לבסוף את האדם לירח.
פון בראון נזכר הן כמדען מבריק והן כשותף לפשעי מלחמה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לורנר פון בראון:
מדעי החלל
מהנדסים גרמנים
מהנדסים אמריקאים
אמריקאים ממוצא גרמני
נאצים
מהנדסי אווירונאוטיקה
זוכי המדליה הלאומית למדעים
אנשי אס אס
גרמניה הנאצית: תעשייה
מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מהגרים מגרמניה לארצות הברית
חברי היכל התהילה הלאומי לתעופה
ילידי 1912
נפטרים ב-1977

חדירה לאטמוספירה

כל מה שרצית לדעת על חדירה לאטמוספירה:
חדירה לאטמוספירה היא המעבר של חפץ כלשהו, מעשה אדם או לאו, מהריק של החלל לאטמוספירת כוכב לכת או גרם שמימי כלשהו (להבדיל מחדירה לגופים ללא אטמוספירה, כמו הירח).
באשר לכדור הארץ, מדובר בחדירה מעבר לקו קרמן, קרי גבול האטמוספירה, בגובה 100 ק"מ מעל פני כדור הארץ.
חדירה מבוקרת לאטמוספירה משמעה תכנון מראש וביצוע פעולות אלו או אחרות במהלך החדירה לאטמוספירה, המבטיחים את שלמותו ותקינותו של החפץ לאחר חדירתו.
אם החפץ הוא לדוגמה מטאור או לוויין שסיים את חייו, אין חשיבות להאטת החפץ או לחדירה לא הרסנית שלו לאטמוספירה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחדירה לאטמוספירה:
מדעי החלל

אסטרונאוטיקה

כל מה שרצית לדעת על אסטרונאוטיקה:
אסטרונאוטיקה היא ענף מדעי העוסק בתאוריה ובהנדסה של הגעה לחלל ומסעות בו.
משמעות השם אסטרונאוטיקה הוא "הפלגה בחלל", בדומה לשמו של התחום המקביל, אווירונאוטיקה שמשמעותו "הפלגה באויר".
האסטרונאוטיקה היא ענף רב תחומי הכולל בתוכו יישומים של פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה וכימיה ומשלבם בהנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסת חומרים ועוד, במטרה לפתח את הכלים והאמצעים שיאפשרו מסעות בחלל.
עצם מלאכותי הנע בין הכוכבים נתון לשדות כבידה ושדות מגנטיים משתנים, טמפרטורות קיצוניות, צריך לעמוד בריק ובקרינה, לנווט את דרכו בין גופים הנעים בכיוונים שונים במרחב ועם כל זאת להיות קל משקל ככל שניתן על שיתאפשר לשגרו.
עקב מורכבות הדרישות הרבות והסותרות לעתים, נדרש שילוב של דיסציפלינות שונות ומחקר ופיתוח מתקדמים ויקרים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאסטרונאוטיקה:
מדעי החלל
תחומים בפיזיקה
הנדסה

קוסמוגוניה

כל מה שרצית לדעת על קוסמוגוניה:
קוסמוגוניה (המילה גנסיס ביוונית פירושה לידה, והמילה קוסמו פירושה יקום) היא התורה בתחום מדעי החלל אשר עוסקת באופן היווצרות היקום מראשיתו ועד למצבו הנוכחי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקוסמוגוניה:
קצרמר מדעי החלל
מדעי החלל
קוסמולוגיה

הרמן יוליוס אוברט

כל מה שרצית לדעת על הרמן יוליוס אוברט:
הרמן יוליוס אוברט (גרמנית: Hermann Julius Oberth; ‏25 ביוני 1894 – 28 בדצמבר 1989) היא פיזיקאי ומהנדס אוסטרו-הונגרי, מחלוצי תחום הנדסת אווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להרמן יוליוס אוברט:
פיזיקאים גרמנים
מדעי החלל
סופרים גרמנים

האגודה הפלנטרית

כל מה שרצית לדעת על האגודה הפלנטרית:
האגודה הפלנטרית (באנגלית: The Planetary Society) היא ארגון העוסק במחקרים אסטרונומיים.
האגודה היא מוסד בינלאומי ללא כוונות רווח שבסיסו בפסדינה, קליפורניה.
משימתה המוצהרת היא "לעורר השראה בקרב תושבי כדור הארץ באמצעות חינוך, מחקר ומעורבות ציבורית לצורך חקר עולמות אחרים וחיפוש חיים אחרים".
האגודה הוקמה ב1980 על ידי קרל סייגן, ברוס מורי ולואי פרידמן.
נכון לשנת 2005 האגודה מונה כ-100,000 חברים ב-125 מדינות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להאגודה הפלנטרית:
קצרמר מדעי החלל
מדעי החלל
אסטרונומיה

כדור דייסון

כל מה שרצית לדעת על כדור דייסון:
כדור דייסון הוא מבנה על היפותטי שתואר לראשונה בשנת 1959 על ידי הפיזיקאי פרימן דייסון במאמר שפורסם בעיתון האמריקאי Science ("מדע"), תחת הכותרת "חיפוש אחר מקור מלאכותי דמוי כוכב לקרינה תת-אדומה".
מדובר על מבנה חלול דמוי כדור המקיף כוכב, אטום במידה שמאפשרת אגירה של האנרגיה הנפלטת מהכוכב לשימושם של בוני הכדור.
על אף שדייסון הוא שזכה לקרדיט על הפרסום של עקרונות הכדור, הרעיון הופיע כבר בשנת 1937 בספר מדע בדיוני של הסופר אולף סטפלדון Star Maker.
דייסון עצמו לא עסק בפרטים הטכניים של עצם בניית הכדור, אלא התמקד ברעיון של תרבות מתקדמת במידה המאפשרת לה לנצל את מירב המשאבים של מערכת שמש שלמה.
תרבות כזו מסווגת כתרבות מטיפוס II בסולם קרדשב (סולם המדרג תרבויות בהתאם להישגיהן הטכנולוגיים).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לכדור דייסון:
קצרמר פיזיקה
מדעי החלל
מדע בדיוני
מבני-על

הארצה

כל מה שרצית לדעת על הארצה:
הארצה (באנגלית: Terraforming) של כוכב לכת או של גוף ירחי היא התהליך ההיפותטי של שינוי האטמוספירה, הטמפרטורה והאקולוגיה של הגוף, על מנת שתנאים אלה יהיו זהים, או לכל הפחות קרובים, לאלה השוררים על פני כדור הארץ.
בצורה זו גרם השמים יהפוך להיות מתאים לאכלוס על ידי בני אדם.
לעתים משתמשים במונח הארצה באופן כללי יותר, באורח מוטעה, כמילה נרדפת ל"הנדסה פלנטרית".
מושגים קרובים או דומים למושג "הארצה" מושרשים הן ביצירות מדע בדיוני והן במדע העכשווי.
המושג נטבע, ככל הנראה, בידי ג'ק ויליאמסון, בסיפור מדע בדיוני שפרסם בשנת 1942 במגזין "מדע בדיוני מדהים", אך הוא לא הראשון שהשתמש ברעיון זה.
כבר ב-1930 סיפק אולף סטפלדון דוגמה לכך בסיפורו "בני האדם האחרונים והראשונים", בו מתואר שינוי שעבר כוכב הלכת נוגה לאחר מלחמה עם האוכלוסייה המקורית של הכוכב.
כיום אין עדיין בידי בני האדם אמצעים טכנולוגיים או כלכליים הדרושים להארצתו של כוכב לכת או ירח אחר.
על בסיס הידע שנצבר על פני כדור הארץ, ידוע כי הסביבה הטבעית ניתנת לשינוי, ועם זאת, עדיין לא ברור אם ניתן ליצור בכוכב לכת אחר ביוספרה פלנטרית פתוחה (לא במרחב סגור), המחקה את סביבת כדור הארץ.
במערכת השמש שלנו, מאדים נחשב בעיני רבים כמועמד הסביר ביותר לביצוע הארצה.
האפשרות לחמם ולשנות את האטמוספירה שלו נחקרה רבות, ונאס"א אף ערכה דיונים בנושא.
עם זאת, מסגרת הזמן הארוכה הדרושה לביצוע הארצה, והישימות של ביצועה המוצלח, הן עדיין נושאים לדיון.
שאלות בלתי פתורות נוספות מתייחסות לסוגיות של אתיקה, לוגיסטיקה, כלכלה, פוליטיקה ומתודולוגיה הכרוכות בשינוי יזום של סביבת עולם זר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להארצה:
אדם בחלל
מדע בדיוני
עתידנות
מדעי החלל