אברהם כלפון (רב)

כל מה שרצית לדעת על אברהם כלפון (רב):
רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה – 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאברהם כלפון (רב):
יהדות לוב
רבנים לובים
רבנים: אחרונים
אנשי עליות קודמות
משוררים עבריים
צפת: רבנים
ילידי 1735
נפטרים ב-1819

שמואל הנגיד

כל מה שרצית לדעת על שמואל הנגיד:
רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים.
שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה (טאיפה) של גרנדה שבספרד המוסלמית; נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא, ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר הגדול, משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשמואל הנגיד:
ויקיפדיה: השלמה – יהדות
ויקיפדיה: השלמה – אישים
רבנים: ראשונים
משפחת רבינו שמואל הנגיד
פוליטיקאים יהודים ספרדים
מדקדקי העברית בימי הביניים
משוררים מימי הביניים
משוררים עבריים
פוליטיקאים יהודים בימי הביניים
מילונאים עבריים
אישים שעל שמם יישובים בישראל
מחברי ספרי כללי התלמוד
יהודים ויהדות בימי הביניים
ראשי ממשלה יהודים
וזירים גדולים
ילידי 993
נפטרים ב-1055

ברכיה בן נטרונאי הנקדן

כל מה שרצית לדעת על ברכיה בן נטרונאי הנקדן:
ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קרשביהו הנקדן), חי ופעל בסביבות שנת ה'ק', 1300, ויש המקדימים את זמנו בכמאה שנים.
מדקדק ונקדן, מחבר ספרים ומתרגם ספרים אחרים, בעיקר מצרפתית לעברית.
חי ופעל בצרפת, באנגליה או בנורמנדיה.
ספרו הנודע ביותר הוא משלי שועלים, ספר משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתוב בחרוזים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לברכיה בן נטרונאי הנקדן:
מדקדקי העברית בימי הביניים
משוררים עבריים
מתרגמים לעברית
יהודים ויהדות בימי הביניים
ממשילי משלים
אישים שחיו במאה ה-13

שלמה אבן גבירול

כל מה שרצית לדעת על שלמה אבן גבירול:
רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021–1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשלמה אבן גבירול:
פילוסופים יהודים ספרדים
סופרים יהודים ספרדים
פילוסופים של ימי הביניים
משוררים מימי הביניים
משוררים עבריים
מחברי ספרי מניין המצוות
רבי שלמה אבן גבירול
פייטני ספרד
ילידי 1021
נפטרים ב-1058

דוד אלקיים

כל מה שרצית לדעת על דוד אלקיים:
רבי דוד אלקיים (רד"א, 1851 -1941) היה חכם, משורר, פסל, צייר, עיתונאי ומלומד יהודי מאסואירה שבמרוקו.
אחד משלושת מחבריה של האנתולוגיה "שיר ידידות" שמהווה את הבסיס לשירת הבקשות של יהדות מרוקו.
היה שותף לרבות מעמדות תנועת ההשכלה וכתב מאמרים לעיתונים כגון הצפירה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדוד אלקיים:
רבנים מרוקאים
משוררים עבריים
יהודים מרוקאים
ילידי 1851
נפטרים ב-1941

רמב"ן

כל מה שרצית לדעת על רמב"ן:
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 – י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.
בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך היוונית Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לרמב"ן:
נפטרים ב-1270
ילידי 1194
רבנים: ראשונים
מחברי ספרי שו"ת: ראשונים
פרשני המקרא
פרשני התלמוד
פרשני הרי"ף
מחברי ספרי מוסר ומחשבה
מחברי ספרי הלכה
ראשוני המקובלים בימי הביניים
משוררים עבריים
רופאים יהודים
רבנים ספרדים
הפולמוס היהודי-נוצרי
אנשי עליות קודמות
רמב"ן
עולים לרגל לירושלים
ספר המצוות לרמב"ם: פרשנים
מתרגמים ומהדירים

אהרן שבתאי

כל מה שרצית לדעת על אהרן שבתאי:
ד"ר אהרן שבתאי (נולד ב-11 באפריל 1939 בתל אביב) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה.
תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאהרן שבתאי:
ויקיפדיה: השלמה – ספרות
ויקיפדיה: השלמה – אישים
משוררים עבריים
משוררים ישראלים
מתרגמים ישראלים
מתרגמים לעברית
מתרגמים מיוונית לעברית
חוקרי העת הקלאסית
זוכי פרס טשרניחובסקי
סגל אוניברסיטת תל אביב: ספרות
משפחת שבתאי
ישראלים שנולדו ב-1939

יהודה הלוי

כל מה שרצית לדעת על יהודה הלוי:
פיוטים לשבתעל אהבתךיונה מצאה בו מנוחידידי השכחתפיוטים לסליחותישן אל תרדםיה שמע אביוניךיעירוני רעיוניקינותציון הלא תשאליליבי במזרחיפה נוףשירת הבקשות ופיוטים שוניםישנה בחיק ילדותהידעו הדמעותיום ליבשהעבדי זמןאדון חסדך בל יחדל – לשבת זכורספר הכוזרי ערך מורחב – הכוזרירבי יהודה הלוי התפרסם במיוחד בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "ספר ההוכחה והמופת להגן על האמונה המושפלת והבזויה", שנודע בעברית בשמו "הכוזרי".
השם ניתן לספר על ידי המתרגם מערבית-יהודית רבי יהודה אבן תיבון.
רבי יהודה הלוי עבד על הספר כעשרים שנה, ולספר יש מסגרת דרמטית מומחזת.
הוא ביסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר.
ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהתפיסות המקובלות ולהעמיד חלופה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלסיקה יהודית.
הגאון מווילנה חינך ללמוד את ספר חובת הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה, חוץ מהשער הראשון שבו, העוסק בבירור האמונה לפי דרך השכל – ובמקומו אמר שיש ללמוד את ספר הכוזרי "שהוא קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו".
תפיסתו הפילוסופית של רבי יהודה הלוירבי יהודה הלוי פרש מהשכלתנות האריסטוטלית של חכמי ישראל שקדמו לו.
יש בו מעט קווי דמיון לתורה הנאופלטונית, והוא מערער על הדעה שהשכל יכול להגיע לאמת אחת בנושאים מטאפיזיים.
נמשך אחר הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי בספרו "הפלת הפילוסופיה".
להלן כמה מרעיונותיו הבסיסיים:אין אנחנו יכולים בשכל לייחס קיום ריאלי לארבעת היסודות בהתגלותם הטהורה.
הוא דוחה את המטאפיזיקה של השתלשלות השכלים מכוח מה שהם חושבים על אלוהים והשתלשלות הספירות ממחשבת עצמם.
הוא דוחה את התפיסה האריסטוטלית בתורת אלמותיותו של השכל מכוח מספר הידיעות השכליות.
גם את האמת של האריסטוטליות הוא מקבל מכוח ההתגלות ולא מכוח דרכי ההוכחה שלה.
הוא מודה באמת המוסרית כשכלית, אבל רק מתוך תועלתה בלבד.
מקור האמת הדתית היא אך ורק ההתגלות (בהר סיני).
השכל לבדו אינו יכול להגיע להתחברות או לדרך המחברת לאלוהים.
רק אלוהים יודע את הדרך אליו, והודיע זאת בהתגלות.
ההתגלות היא במראות של חושים והיא יסוד האהבה.
התורה איננה יכולה לסתור את השכל הישר.
ההשגחה על ישראל היא מעל הטבע ונוהגת בכל הדורות.
לעם ישראל יש כושר דתי להשגה, שמעל לשכל (מזכיר את "כוח הנפש" שמעל לשכל, בדברי פרוקלוס).
כושר זה יוצא לפועל על ידי חוקי התורה.
באדם היהודי שוכנת מדרגה "ממין המלאכים" והוא מִדרגה מעולה ממדרגת ה"מדבר".
למעשה כוונתו היא שביהודי יש מעלה אימננטית שמבדילה אותו משאר בני האדם, שלכן, רק לו מסוגלות לנבואה.
.
הדת יכולה להתפרש בשעת הצורך גם עם הנחת "חומר קדמון" בלתי נברא.
תוארי האל אף אלו הנראים חיוביים אינם אלא שלילות.
מושג האלוהים השכלי תופס אותו רק לפי פעולותיו הטבעיות, אמנם שם השם לא יושג כי אם בנבואה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ליהודה הלוי:
ילידי 1079
ילידי 1075
יהודה הלוי
רבנים: ראשונים
פילוסופים יהודים
פילוסופים ספרדים
משוררים מימי הביניים
משוררים עבריים
משוררים יהודים ספרדים
יוצרים בערבית יהודית
תלמידי הרי"ף
אישים שעל שמם יישובים בישראל
עולים לרגל לירושלים
ניסיונות עלייה לארץ ישראל
מחברי ספרי אמונות ודעות
פייטני ספרד
נפטרים ב-1141

אברהם אבן עזרא

כל מה שרצית לדעת על אברהם אבן עזרא:
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
הוגה יהודי בולט בימי הביניים.
עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו קרוי מכתש בירח: "Abenezra").
נולד בטודלה שבספרד.
רבים מספריו נכתבו בעברית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאברהם אבן עזרא:
נפטרים ב-1167
ילידי 1089
מדקדקי העברית בימי הביניים
רבנים: ראשונים
פילוסופים יהודים ספרדים
פילוסופים של היהדות
פרשני המקרא
משוררים עבריים
משוררים מימי הביניים
מתמטיקאים יהודים
לשונאים עבריים
מחברי פלינדרומים בימי הביניים
שירי רבי אברהם אבן עזרא
פייטני ספרד

פניה ברגשטיין

כל מה שרצית לדעת על פניה ברגשטיין:
פניה ברגשטיין (11 באפריל 1908, י' בניסן תרס"ח – 18 בספטמבר 1950, ז' בתשרי תשי"א) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית, חברת קיבוץ גבת.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפניה ברגשטיין:
משוררים ישראלים
משוררים עבריים
סופרי ילדים ונוער ישראלים
סופרים ישראלים
סופרים עבריים
אנשי הקיבוץ
אנשי העלייה החמישית