כל מה שרצית לדעת על HDMI:
HDMI (מאנגלית High-Definition Multimedia Interface) הוא תקן להעברת אותות וידאו ואודיו בין ציוד אודיו-וידאו בידורי, למשל נגן DVD או Blu-ray וטלוויזיה בהפרדה גבוהה, או מחשב HTPC לצג איכותי.
התקן מגדיר את המחבר החשמלי בציוד הקצה, כמו גם את הכבלים הדרושים לחיבור בין המכשירים השונים.
הוא תואם לתקן DVI (אם כי במחבר אחר) וניתן לחבר ציוד שבו מחבר HDMI לציוד שבו מחבר DVI על ידי מתאם פשוט.
כל כבלי HDMI הם זכר-זכר, ומחבר HDMI בכל ציוד שהוא תמיד נקבה.
יציאת הHDMI
במחבר זה ניתן להעביר אותות וידאו ברזולוציה הגבוהה ביותר המוגדרת כיום לתקני וידאו ביתיים, "1080p" (כלומר 60 תמונות בשנייה, שבכל אחת מהן יש 1080×1920 נקודות צבע.
או 1080i המציג 30 תמונות בשנייה של 1920×1080), ויכול להתלוות אליהם גם אות אודיו (עד 7.
1 ערוצי שמע, כלומר תמיכה בשבעה רמקולים ובנוסף סאב וופר).
קצב הנתונים המקסימלי יכול להגיע עד כ-10 גיגה-ביט בשנייה(?)[נראה לי שמישהו התבלבל פה] (בגרסת HDMI 1.
3).
הקצב הגבוה דורש כבלים איכותיים במיוחד, ולפיכך מחירי כבלים כאלו יכולים להגיע למאות שקלים.
עם זאת, הכבל היחיד מחליף כבלים מרובים: במערכות אודיו-וידאו אנלוגיות איכותיות מועבר אות הווידאו בשלושה חוטים (B, G, R) ואליהם נלווה כבל נוסף לאודיו דיגיטלי (ובמקרים אחרים שישה כבלי אודיו אנלוגיים, למשל לשמיעת SACD).
החלפת הכבלים הרבים בכבל יחיד מאפשרת חיבור פשוט יותר למשתמש והתוצאה היא נאה יותר לעין.
אחד החידושים בתקן הוא הצפנה דיגיטלית (High Definition Copy Protection – HDCP).
כאשר מנוגנת מדיה שהוגנה מהעתקה על ידי DRM, ציוד הקצה ינגן אותה רק אם שני המכשירים תומכים ב-HDCP כך שהמידע משודר בכבל כאשר הוא מוצפן, וצרכן קצה אינו יכול להעתיק אותו.
העובדה שהתקן מכיל הצפנה אפשרה לראשונה להשמיע דיסקי SACD באופן דיגיטלי – עד יציאת תקן זה, כל ציוד קצה שתמך בנגינת SACD הוציא את האודיו הרב ערוצי באופן אנלוגי, מחשש להעתקה באיכות המקור.
כעת ניתן להעביר את האותות באופן דיגיטלי, בזכות ההצפנה, ולא לסבול מירידת איכות.