כל מה שרצית לדעת על Take Five:
"Take Five" (מילולית: "קחו חמש", משחק המילים המרמז לביטוי נפוץ להפסקה של חמש דקות, והן למשקל של היצירה – חמישה רבעים) הוא סטנדרט ג'אז שנכתב על ידי פול דזמונד ובוצע על ידי רביעיית דייב ברובק באלבומם Time Out משנת 1959.
האלבום הוקלט באולפני ההקלטות קולומביה בניו יורק בתאריכים 25 ביוני, 1 ביולי ו-18 באוגוסט 1959.
שנתיים לאחר הוצאתו הפך הקטע ללהיט ונכנס למקומות גבוהים במצעדי המוזיקה.
זהו סינגל הג'אז המכניס ביותר בכל הזמנים ואחד מקטעי הג'אז המוכרים ביותר.
המאפיינים הבולטים ביצירה הם ליווי קצבי של הפסנתר בשני אקורדים החוזרים על עצמם באוסטינטו, מלודיה קליטה לסקסופון המבוססת על סולם בלוז, סולו התופים והשימוש במשקל יוצא הדופן של 5/4.
אף שהיצירה Take Five לא הייתה הראשונה במשקל זה, היא הייתה אחת הראשונות בארצות הברית שהגיעה להכרה ציבורית משמעותית והגיעה לחמשת הגדולים במצעד התקליטים האמריקאי.
בביצוע הפומבי הראשון של היצירה, במועדון הלילה "וילג' גייט" (אנ') בניו יורק בשנת 1959, עזב כל אחד מהנגנים את הבמה בתום נגינת הקטע שלו, כמו בסימפוניית הפרידה (אנ') של יוזף היידן, מכיוון שבמקורה נכתבה היצירה כדי לאפשר את הבעת יכולותיו של המתופף ברביעיית ברובק, ג'ו מורלו, במקצב של חמישה רבעים (אנ').
היצירה הוקלטה באולפן ובביצועים חיים מספר רב של פעמים במהלך שנות קיומה של רביעיית דייב ברובק.
בנוסף קיימות גרסאות כיסוי רבות ליצירה שנחשבת כיום לסטנדרט.
חלק מן הגרסאות כוללות שירה, כולל הקלטה משנת 1961 למילים אותן כתבו דייב ברובק ורעייתו.
עם מותו, הותיר דזמונד את זכויות התמלוגים ביצירותיו, כולל Take Five, לצלב האדום האמריקאי.
בישראל, היצירה מוכרת גם כפתיח של תוכנית הרדיו זהבי עצבני בהגשת נתן זהבי.
בעבר שימשה הנעימה כפתיח תוכניתו של יורם שפטל.