ג'יגורו קאנו

כל מה שרצית לדעת על ג'יגורו קאנו:
ג'יגורו קאנו (ביפנית: 嘉納 治五郎, ‏28 באוקטובר 1860 – 4 במאי 1938), הוא מייסד וממציא הג'ודו, אמנות הלחימה היפנית הראשונה שקיבלה הכרה בינלאומית, והראשונה שהפכה לספורט אולימפי רשמי.
נודע גם בהמצאת שיטת דרגות הדאן, שמשמשת ענפים רבים בתרבות היפנית וכן בתרבויות אסיאתיות אחרות.
הוא המציא בנוסף את השימוש בחגורות לבנות ושחורות לשם ההבדלה בין חניכים שהגיעו זה מכבר לדרגת הדאן ובין אלה שטרם הגיעו אליה.
בנוסף אחראי קאנו על המצאת הגי – חליפה לאמנויות לחימה, שמשמשת אמנויות לחימה רבות.
בין המוטואים המפורסמים שלו: "מקסימום יעילות במינימום מאמץ" וכן "רווח ותועלת הדדיים".
במקצועו היה קאנו מורה.
בין 1898 ל-1901 היה מנהל משרד החינוך היפני, ובין 1901 ל-1920 ניהל את התיכון הכללי של טוקיו.
בתור דמות משמעותית בחינוך היפני, היה לקאנו תפקיד מרכזי בשילוב אמנויות הלחימה, ג'ודו וקנדו בתוכנית הלימודים של בתי הספר הציבוריים בעשור השני של המאה ה-20.
נוסף על כך, היה קאנו חלוץ הספורט הבינלאומי.
בין הישגיו ניתן למנות את היותו האסיאתי הראשון, שהיה חבר בועד האולימפי הבינלאומי (בין השנים 1909 ו-1938); היותו הנציג הרשמי של יפן ברוב המשחקים האולימפיים, שנערכו בין 1912 ל-1936 וכן היותו הדובר הראשי של הצעת יפן לאירוח המשחקים האולימפיים ב-1940.
בחייו קיבל פרסים ועיטורים רבים על פעולתו למען הקהילה, החינוך והיחסים הבינלאומיים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לג'יגורו קאנו:
ויקיפדיה: השלמה – מדינות אסיה
חברי הוועד האולימפי הבינלאומי
אמנויות לחימה
אמני לחימה יפנים
ג'ודו
מעוטרי עיטור מסדר השמש העולה
ג'ודוקא יפנים
יפן: אישים בספורט
ילידי 1860
נפטרים ב-1938

דניס הישרדות

כל מה שרצית לדעת על דניס הישרדות:
דניס הישרדות היא שיטת לחימה המשלבת בין כמה אמנויות לחימה קיימות: ג'ודו, קראטה קיוקושינקאי, ג'ו ג'יטסו והגנה עצמית.
שיטה זו ידועה בכך שהיא מתרגלת גם הגנה עצמית לרחוב וגם מכינה לקרבות זירה ותחרויות.
דניס הנובר החל ללמוד קראטה קיוקושינקאי, מחברו שלמה פייגה שהיה דאן 5.
דניס השתתף באליפות העולם הראשונה שנערכה בשנת 1975 ביפן והגיע לשוויון עם ויליאם אוליבר שהיה מדורג מקום שלישי בעולם.
בגלל הפרשי משקל אוליבר זכה בניצחון למרות שהוא לא הצליח להגיע להכרעה במהלך הקרב.
לאחר אליפות זו דניס דורג כאחד משבעת הטובים בעולם בתחום.
כשדניס הגיע לאליפות העולם הראשונה הוא היה צריך לשבור קרשים וגושי קרח ענקיים.
דניס אף פעם לא התאמן על זה והוא הצליח לעבור את השלב הזה רק בגלל הספיריט (רוח הלחימה) שלו.
לאחר התחרות הזו דניס הנובר ביחד עם גדעון קדרי היו ראש הקראטה קיוקושינקאי בארץ.
בשנת 1979 מאס אוימה קיבל תרומה של 300,000 דולר ממלך ירדן, בתמורה לכך שהוא לא יאפשר לישראל להשתתף באליפות העולם השנייה.
דניס שכעס מאוד על ההחלטה הזו החליט לפרוש מתפקידו בתור ראש הקראטה קיוקושינקאי בארץ.
לשיטת דניס הישרדות היו מספר גלגולים.
בתחילה דניס לימד רק ג'ודו, לאחר מכן הוא הוסיף את הקראטה ובתחילת שנות ה-80 דניס הוסיף גם את הג'יו ג'יטסו ונתן לה את השם: "דניס הישרדות".
בשנת 1983 הכירה "ההתאחדות האירופאית לג'ו ג'וטסו" בשיטה זו וזיכתה את דניס בתואר הכבוד של דוקטור לאמנויות לחימה.
השיטה זכתה גם להכרה על ידי מנהל הספורט/אגף החינוך כשיטת אמנות הלחימה הרשמית של מדינת ישראל משנת 1991.
בין היתר, זכתה גם להכרה מצד משרד החינוך, רשות הספורט, מכון וינגייט והפדרציה האירופאית לג'ו ג'יטסו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדניס הישרדות:
אין מקורות
אמנויות לחימה ישראליות

שורינג'י קמפו

כל מה שרצית לדעת על שורינג'י קמפו:
אמנות הלחימה שורינג'י קמפו (ביפנית: 少林寺拳法 – שיטת הלחימה של שאולין) נוסדה ב־1947 על ידי דושין סו (ביפנית: 宗 道臣) ‏(1911‏-1980).
שורינגי קמפו אינה מוכרת כמעט בישראל ומונה מספר מוגבל של סניפים באירופה ובצפון אמריקה, יחד עם זאת זוהי אמנות לחימה פופולרית ביותר ביפן, המונה, על פי האתר הרשמי של ההתאחדות העולמית, מעל 1.
5 מיליון חברים רשומים ב־32 ארצות.
אמנות לחימה יפנית זו מקורית מבחינת שיטות הלחימה שלה אך שואבת את בסיסה הרעיוני מעקרונות הבודהיזם שפותחו על ידי הנזירים במנזר שאולין בסין ומכאן שמה של השיטה.
דושין סו, מייסדה היפני, התרשם עמוקות משיטות האימון הלא תחרותיות של הנזירים וכאשר חזר ליפן בנה את אמנות הלחימה הייחודית שלו סביב עקרונות של אחווה, עבודת צוות ועזרה לזולת.
עם זאת אין כל קשר ישיר לקונג פו שפותח על ידי נזירי שאולין.
השיטה מאורגנת ברמה עולמית וכל החברים בעולם מאוחדים תחת ארגון WSKO שמרכזו ביפן ולומדים את אותם עקרונות ואת אותן טכניקות.
שורינג'י קמפו אינה לשם רווח והארגון אוסר על מאמניו להשתכר מהוראת השיטה.
בנוסף, בשל שורשיו הבודהיסטיים של הארגון, שורינג'י קמפו נרתע מתחרות ולפיכך הארגון אינו עוסק או מארגן תחרויות ספורטיביות ומטרת האימונים היא חברית לשם רכישת מיומנות ולא לשם האדרה עצמית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשורינג'י קמפו:
אמנויות לחימה יפניות

ג'ו ג'וטסו

כל מה שרצית לדעת על ג'ו ג'וטסו:
גּ'וּ גּ'וּטְסוּ (או גּ'וּ גּ'יטְסוּ, ביפנית: 柔術 (מידע • עזרה)) הוא שם של אמנות לחימה יפנית בה עשו שימוש הסמוראים.
משמעות המילים ג'ו ג'יטסו היא "תורת הנסיגה", כלומר: על ידי כניעה מדומה מגיעים לניצחון.
.
כמו כן טכניקת הג'ו ג'וטסו מהווה חלק נכבד מהסילבוס של אמנויות לחימה נוספות, ביניהן קרב מגע ודניס הישרדות.
ראוי להבדיל בין הג'ו ג'וטסו, ששימשה כאמור את הסמוראי "איש הצבא", ובין הנין ג'וטסו, שיטת לחימתם של הנינג'ה – "סוכני החרש", "המרגלים" ו"אנשי הלוחמה הזעירה", בתקופה הפיאודלית ביפן.
שיטת הג'ו-ג'וטסו מתמקדת גם בלחימה בכלי נשק, נעילות מפרקים, הטלות ובריחים, או חבטות שונות.
להבדיל מאמנויות לחימה אחרות כמו קראטה, ג'ודו או אייקידו להן יש אב מתווה-דרך ממנו התפתחה השיטה, אין מקור רשמי שידוע שממנו התפתח הג'ו ג'וטסו.
בכתבים עתיקים שנמצאו באזורים שונים בסין נראים תרשימי טכניקות שונות המזכירות את הטכניקות של הג'ו ג'וטסו אך המופע הראשון הידוע של השיטה היה בשנת 1650, על ידי רופא יפני שחי בסין, והציג את השיטה במעמד 10 סמוראים.
במשך למעלה ממאתים שנה נשמרה השיטה בסוד בחוג מצומצם של כת הסמוראים.
בסוף המאה התשע-עשרה, סטודנט יפני בשם קאנו הוציא מהשיטה את התרגילים המסוכנים ושיווה לה אופי ספורטיבי, ואז התפשטה אמנות הלחימה הזו ברחבי יפן.
כלי הנשק המרכזי של הסמוראי הייתה החרב היפנית – קטאנה.
תורת הלחימה בחרב נקראה קן ג'יטסו (טכניקת חרב) והיא לימדה שימוש נכון בחרב, שליפה וחיתוך מהיר ללא מעצורים.
תנועות הלחימה היו מעגליות ונועדו ללחימה בטווח בינוני – טווח החרב.
לעיתים נתקלו סמוראים אלה במקרים בהם לא יכלו לשלוף את החרב מפאת הטווח הקצר וכך מבסיס הלחימה בחרב התפתחו טכניקות שונות ללחימה בטווח קצר ללא נשק המבוססות על תנועות מעגליות, יציאה מטווח התקפות היריב וניצול תנועתו כנגדו.
עם השנים התפתחו בריחים וחניקות שנועדו לניטרול סופי ומיידי של התוקף.
אומנות הג'ו ג'וטסו נקראת גם "אומנות אם" כיוון שממנה צמחו והתפתחו שיטות לחימה אחרות (לדוגמה: ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ג'ודו, ואף חלקים מהנין ג'וטסו) המבוססות על אותם עקרונות בסיסיים של ניצול תנועה וחוסר שימוש בכוח של המגן כנגד התוקף.
ההבדל העיקרי בין הג'ו ג'וטסו לבין שיטות הלחימה שהתפתחו ממנו הוא בכך שהג'ו ג'וטסו המסורתי אינו מגביל את עצמו לסוג אחד של לחימה, אלא משלב קרבות עמידה, הטלות מסוגים שונים, בריחים ונעילות בעמידה, ולחימה על הקרקע.
לשם השוואה, הג'ודו, למשל, כולל בעיקר הטלות (עם מעט לחימה על הקרקע), אך אוסר שימוש באגרופים ובבעיטות.
קראטה, לעומת זאת, מתמחה בבעיטות ואגרופים, אך מוגבל בהטלות ובלחימה על הקרקע, וג'ו ג'וטסו ברזילאי מתמקד כמעט באופן בלבדי בלחימה על הקרקע.
לוחמי ג'ו ג'וטסו משלמים לעיתים על היותם רב – תחומיים ביכולת מוגבלת בכל תחום בנפרד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לג'ו ג'וטסו:
אמנויות לחימה יפניות

שינג אי צ'ואן

כל מה שרצית לדעת על שינג אי צ'ואן:
שׂינג-אי צ'וּאַן היא אמנות לחימה העתיקה ביותר מבין שלושת הסגנונות הפנימיים המסורתיים (שׂינג-אי צ'ואן, בָּה-גוּאה ג'אנג, טאי-ג'י צ'ואן).
פירוש הסימנית שינג הוא: "צורה/תבנית/דמות/מראה חיצוני".
פירוש הסימנית אי הוא: "כוונה/רעיון/תשומת לב".
הסיומת "צ'וּאן" שמשמעותה המילולית אגרוף, באה לציין שיטת לחימה.
כלומר, שיטת הלחימה של הדמות והרעיון או הצורה והכוונה.
השם, המעיד על קשר בין המראה החיצוני לתחושה הפנימית, מעיד על החשיבות של שילוב הרכיבים התודעתיים בתנועת הגוף.
דגש זה בשם, שניכר אף ביישומי הלחימה של שיטה זו, ממחיש את הקשר הבל-ינתק שבין החיצוני לפנימי במהלך כל שלבי הלימוד והתרגול.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשינג אי צ'ואן:
אין מקורות
ויקיפדיה: עריכה – ספורט
אמנויות לחימה

וו-שו

כל מה שרצית לדעת על וו-שו:
משמעות המילה וו-שו (Wu-shu) בשפה הסינית הוא אמנויות לחימה.
המילה מורכבת משתי סימניות, 武) wu) – צבאי, שייך ללחימה ו-術) shu) – טכניקה, אומנות, אמנות.
אף על פי שבמערב נהוג לכנות את אמנויות הלחימה הסיניות בשם "קונג פו" ואת אמנויות הלחימה הנוטות לאקרובטיקה ולתחרויות כ"וושו", בסין משמשת המילה וושו כשם כולל לכלל אמנויות הלחימה הסיניות ואילו קונג-פו הוא מונח המתייחס ליכולת שנרכשה במאמץ והשקעה ללא כל קשר לאמנויות לחימה.
למעשה המונח וו-שו התקבל על ידי האקדמיה הלאומית לאמנויות לחימה כבר בשנת 1911, הרבה לפני הופעת הקומוניסטים בסין.
ניתן לחלק את הוו-שו לסגנונות מודרניים ועתיקים, תחרותיים ומסורתיים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לוו-שו:
ויקיפדיה: עריכה – ויקיזציה
ויקיפדיה: עריכה – ספורט
אמנויות לחימה
פילוסופיה סינית
קונג פו

אוטו הרשמן

כל מה שרצית לדעת על אוטו הרשמן:
ד"ר אוטו הרשמן (בגרמנית: Otto Herschmann;‏ 4 בינואר 1877 – 14 ביוני 1942), היה שחיין וסייף יהודי אוסטרי.
בעל שתי מדליות כסף אולימפיות, עורך דין, ויו"ר הוועד האולימפי האוסטרי.
נספה בשואה.
אחד מהספורטאים הבודדים לאורך ההיסטוריה, שזכו במדליות בשני ענפים שונים באולימפיאדות הקיץ.
בשנות ה-90 של המאה ה-19 נחשב הרשמן כשחיין ואתלט בעל שם.
באולימפיאדת אתונה (1896), שהייתה האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני, זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 1:22.
8 דקות, אחרי אלפרד האיוש היהודי מהונגריה שקבע תוצאה של 1:22.
2 דקות.
8 שחיינים נוספים חלקו את המקום השלישי ולכן לא חולקה מדליית הארד.
בהמשך שימש בוועד האולימפי הלאומי האוסטרי ונבחר להיות יו"ר הוועד.
באולימפיאדת סטוקהולם (1912) השתתף בנבחרת הסייפים האוסטרים וזכה עם נבחרתו במדליית כסף בחרב.
הוא עלה על דוכן המנצחים וקיבל את המדליה בעודו מחזיק בתפקיד יו"ר הוועד האולימפי האוסטרי, והיה היחיד בתולדות האולימפיאדות שזכה במדליה כשהוא משמש כיו"ר ועד אולימפי של מדינה כלשהי.
נעצר על ידי הנאצים ונשלח בשנת 1942 למחנה ההשמדה סוביבור, שם נרצח.
שמו הונצח ביד לאיש הספורט היהודי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאוטו הרשמן:
ילידי 1877
ספורטאים יהודים בשואה
שחיינים יהודים
יהודים בשואה: אוסטריה
שחיינים אוסטרים
סייפים יהודים
שחייני חופשי
ספורטאים שנספו בשואה
נספים במחנה ההשמדה סוביבור
משתתפים יהודים באולימפיאדת אתונה (1896)
סייפים באולימפיאדת סטוקהולם (1912)
משתתפים יהודים באולימפיאדת סטוקהולם (1912)
חברי היכל התהילה של הספורטאים היהודים: אוסטרים
נפטרים ב-1942

שחייני השנה של סווימינג וורלד

כל מה שרצית לדעת על שחייני השנה של סווימינג וורלד:
תואר שחיין השנה של סווימינג וורלד, הוא תואר המוענק על ידי מגזין השחייה האמריקאי, סווימינג וורלד, לשחיינים מצטיינים ברחבי העולם.
ישנן שבע קטגוריות של תארים: שחיין השנה בעולם, שחיין השנה בארצות הברית, שחיין השנה באירופה, שחיין השנה באזור האוקיינוס השקט, השחיין הנכה של השנה, שחיין השנה באפריקה ושחיין השנה במים פתוחים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשחייני השנה של סווימינג וורלד:
שחייה
פרסי ספורט
זוכי פרסים לספורט

רוד סטראצ'ן

כל מה שרצית לדעת על רוד סטראצ'ן:
ד"ר רודני "רוד" סטראצ'ן (באנגלית: Rodney "Rod" Strachan; נולד ב-16 באוקטובר 1955) הוא שחיין עבר אמריקאי.
הוא אלוף אולימפי, שיאן עולם וסגן אלוף העולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לרוד סטראצ'ן:
אמריקאים שנולדו ב-1955
שחייני מעורב אישי
שחיינים באולימפיאדת מונטריאול (1976)
אלופים אולימפיים אמריקאים: שחייה
שיאני עולם אמריקאים: שחייה

דורית זלץ

כל מה שרצית לדעת על דורית זלץ:
דורית זלץ לימור (נולדה ב-16 במאי 1951) היא שחיינית עבר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה.
בעלת מדליות מהמכביה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדורית זלץ:
שחייני חופשי
שחייני פרפר
שחייני מעורב אישי
אלופות ישראל בשחייה
שיאניות ישראל בשחייה
שיאניות ישראל ב-100 מטר חופשי
אלופות המכביה: שחייניות
ישראליות שנולדו ב-1951