עגלון (עיר מקראית)

כל מה שרצית לדעת על עגלון (עיר מקראית):
העיר המקראית עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור:"וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.
עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן.
.
.
" (יהושע י', ג'-ה').
לפי המתואר במקרא, יהושע הביס את צבאם של חמשת המלכים ורדף אותם עד חורמה.
עגלון הוחרבה בידי צבאו של יהושע שהצליח להגיע עד לחומות העיר ולפרוץ אותם אחרי הטלת מצור כבד על העיר: "וַיַעֲבׁר יְהוֹשֻעַ וְכָל יִשְרָאֵל עִמּוֹ מִלָכִישׁ עֶגְלֹנָה, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ.
.
.
" (יהושע י', פס' ל"ד-ל"ו).
האזכור האחרון של עגלון מופיע בתקופת ההתנחלות, בו מסופר שהעיר נכללה בנחלת שבט יהודה: "זׁאת נַחֲלַת מַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה.
.
.
לָכִישׁ וּבַצְקַת וְעֶגְלוֹן.
" (יהושע ט"ו, פס' כ'-ל"ט).
בתרגום השבעים כתוב בפסוקים המצוטטים לעיל "עדולם" במקום עגלון.
זוהי סיבה אפשרית לכך שאוסביוס ומתרגמו היירונימוס הקדוש איחדו באונומאסטיקון את עגלון ואת עדלם לעיר אחת: "עגלון ה(נקראת) גם עדלם, אשר את מלכה דביר הכה יהושע.
במטה יהודה.
והיום הוא כפר גדול מאוד למזרח בית גוברין בי' מילים ממנה .
"
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעגלון (עיר מקראית):
יישובים עתיקים בשפלת יהודה
נחלת שבט יהודה
יישובי המקרא

פינחס מנחם אלתר

כל מה שרצית לדעת על פינחס מנחם אלתר:
הרב פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 – ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.
לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל.
ידוע בשם הפני מנחם על שם ספרו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפינחס מנחם אלתר:
אדמו"רי גור
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
בוגרי ישיבת חיי עולם
אדמו"רים ישראלים
יהודים הקבורים בירושלים
ראשי ישיבת שפת אמת
פרשני הגדה של פסח
פרשני הרמב"ם
ישראלים שנולדו ב-1926
ישראלים שנפטרו ב-1996

אהרן ברנשטיין (רב)

כל מה שרצית לדעת על אהרן ברנשטיין (רב):
הרב אהרן ברנשטיין (ח' בסיוון תרע"ח, מאי 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאהרן ברנשטיין (רב):
ויקיפדיה: עריכה – ישראל
ויקיפדיה: השלמה – ישראל
ראשי ישיבת חיי עולם
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
משפחת ברנשטיין (ירושלים)
אנשי היישוב ילידי הארץ
ישראלים שנפטרו ב-1994

יהודה לייב צירלסון

כל מה שרצית לדעת על יהודה לייב צירלסון:
הרב יהודה לייב צירלסון (כ"ח בכסלו ה'תר"ך, 24 בדצמבר 1859 – י"א בתמוז תש"א, 6 ביולי 1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
שימש גם כסנאטור בפרלמנט הרומני בין השנים 1920–1926.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ליהודה לייב צירלסון:
ילידי 1859
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
רבנים אוקראינים
רבנים רומנים
מחברי ספרי שו"ת
נפטרים ב-1941

משה פרידמן

כל מה שרצית לדעת על משה פרידמן:
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
משנת תרצ"ד (1933) שימש נשיא ישיבת חכמי לובלין.
נרצח על ידי הגרמנים באושוויץ בסוף תש"ג, 1943.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשה פרידמן:
רבנים שנספו בשואה
רבנים פולנים
אדמו"רי בויאן
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
רבנים חסידים
רבני ישיבת חכמי לובלין
חסידות הוסיאטין
קרקוב: רבנים
נספים במחנה ההשמדה אושוויץ
ילידי 1881
נפטרים ב-1943

מרדכי שלום יוסף פרידמן

כל מה שרצית לדעת על מרדכי שלום יוסף פרידמן:
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז, 22 בנובמבר 1896 – כ"ט בניסן תשל"ט, 26 באפריל 1979) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות סדיגורה.
מכונה ה"כנסת מרדכי".

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למרדכי שלום יוסף פרידמן:
אדמו"רי סדיגורה
אדמו"רים ישראלים
רבנים גליציאנים
וינה: רבנים
תל אביב-יפו: רבנים
עולים במלחמת העולם השנייה
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
פשמישל: רבנים
יקירי תל אביב-יפו לשנת 1977
ישראלים שנפטרו ב-1979

אברהם יעקב פרידמן (השני)

כל מה שרצית לדעת על אברהם יעקב פרידמן (השני):
רבי אברהם יעקב פרידמן (ח' באב תרמ"ד, 30 ביולי 1884 – ה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960), היה האדמו"ר מסדיגורה, עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאברהם יעקב פרידמן (השני):
רבנים אוקראינים
אדמו"רי סדיגורה
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
תל אביב-יפו: רבנים
אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
אדמו"רים ישראלים
וינה: רבנים
ילידי 1884
ישראלים שנפטרו ב-1960
נפטרים ב-1961

דוד בורנשטיין

כל מה שרצית לדעת על דוד בורנשטיין:
הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 – 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.
יסד את רשת ישיבות "בית אברהם" שפעלה בפולין עד השואה.
בתקופת השואה היה ממנהיגי הציבור בגטו ורשה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדוד בורנשטיין:
אדמו"רי סוכטשוב
רבנים פולנים
רבנים שנספו בשואה
אסירים בגטו ורשה
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
ילידי 1876
נפטרים ב-1942

ישראל פרידמן מהוסיאטין

כל מה שרצית לדעת על ישראל פרידמן מהוסיאטין:
רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (ט"ז בכסלו ה'תרי"ח – כ"ט בכסלו ה'תש"ט; דצמבר 1857 – 31 בדצמבר 1948) היה האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין ובין תומכי הציונות הדתית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לישראל פרידמן מהוסיאטין:
רבנים אוקראינים
אדמו"רי הוסיאטין
משפחת אבי עזרא זליג שפירא
רבני הציונות הדתית בישראל
אדמו"רים ארץ ישראלים
תל אביב-יפו: רבנים
יהודים הקבורים בבית הקברות בטבריה
וינה: רבנים
אנשי העלייה החמישית
קברי צדיקים בטבריה
נפטרים ב-1948

מאיר אריק

כל מה שרצית לדעת על מאיר אריק:
הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855–ט"ו בתשרי תרפ"ו, 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למאיר אריק:
רבנים אורתודוקסים
רבנים חסידים
רבנים גליציאנים
חסידי צ'ורטקוב
מחברי ספרי שו"ת
פרשני התלמוד הירושלמי
ילידי 1855
נפטרים ב-1926