כל מה שרצית לדעת על המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים:
המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים הוקם ב-22 ביוני 2008, ופועל מאז כקרן קולנוע עירונית ראשונה בישראל.
המיזם הוקם ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן ירושלים, ובהובלת אסף ויטמן, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים (הר"לי), הגב' רות חשין, נשיאת הקרן לירושלים ומר רנן שור, במאי ומנהל בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל.
מטרות העל של המיזם הן העצמת הדימוי האנושי של ירושלים באמצעות סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שעלילתן מתרחשת בעיר, והשקעה בתשתיות בנות קיימא לפיתוח התעשייה בעיר ובעידוד השתלבות יוצרים ירושלמים בתעשיית הקולנוע.
עד היום השקיע המיזם בהפקת למעלה מ 80 סרטי קולנוע ישראליים ובין לאומיים, סדרות טלוויזיה ופרויקטים באנימציה ובפיתוח עשרות פרויקטים.
סרטי המיזם זכו להצלחה גדולה בארץ ובפסטיבלים ברחבי העולם בהם פסטיבל קאן, ברלין, טוקיו ואף מועמדות לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
המיזם מחפש את הסיפורים הייחודיים על ירושלים הלא-מוארת, שיהפכו את הבירה ה"ממלכתית" לעיר שאנשים בכל גיל אוהבים בה, כואבים בה ומחפשים בה משמעות.
המיזם מעודד יוצרים ותיקים לרענן את המסך בסיפורים שטרם סופרו ומקדם יוצרים צעירים ונותן להם מסך ראשון.
בשער
כל מה שרצית לדעת על בשער:
עמותת בשער – קהיליה אקדמית למען החברה בישראל היא עמותה של חברי סגל אקדמי באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
היא הוקמה במטרה להגביר ולהעמיק את מעורבות אנשי האקדמיה בקהילה, ובעיקר קהילת תלמידי התיכון ומוריהם, ולעודד יצירת חברה פתוחה, משכילה ונאורה בעלת מערכות חינוך מתקדמות ותשתית מדעית וטכנולוגית נאותה לטובת עתיד המדינה.
העמותה נוסדה בשנת 1999, וחברים בה כ-1600 חברי סגל אקדמי בכיר.
יושב-ראש העמותה הראשון היה פרופ' זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר.
יושב-הראש הנוכחי הוא פרופ' חנוך גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר.
העמותה מתמקדת בפעילות חינוכית והסברתית.
בין פעילויותיה בתחום זה: מפגשים בין אנשי מדע לתלמידי תיכון ולמורים, בייחוד מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
מטרת המפגשים היא לעודד את בני הנוער לראות בהשכלה הגבוהה חלק טבעי ממסלול חייהם.
נכון לשנת 2016, המפגשים נערכים ב-50 יישובים בכל רחבי הארץ, והשתתפו בהם כ-330 אלף תלמידי תיכון וכ-40 אלף מורים.
"בשער ברשת", אתר אינטרנט המאפשר למורים ותלמידים להפנות שאלות לחברי סגל אקדמי, במטרה לקבל תשובות בעלות "תו תקן" אקדמי המנוסחות בשפה נגישה.
מאגר השאלות והתשובות, המונה כ-3800 שאלות (נכון ל-2016), נגיש לציבור באמצעות האינטרנט.
בנוסף, העמותה מקיימת פורומים לדיון אקדמי ציבורי, כנסים מקומיים ובינלאומיים.
היא הקימה את "פורום ההשכלה הגבוהה", שמטרתו היא לקיים דיאלוג פתוח בין האוניברסיטאות, המכללות, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ולתקצוב וגופים אחרים, ולדון בסוגיות הרבות שעל סדר היום של מערכת ההשכלה הגבוהה.
בעבר הוציאה לאור העמותה את כתב העת "בשער" – מקום למחשבה, במתכונת של דו-ירחון.
הגדרות נוספות הקשורות לבשער:
•ארגונים חברתיים בישראל
•ארגונים אקדמאיים
•ישראל: עמותות
•ישראל: אקדמיה
ניהול נדל"ן
כל מה שרצית לדעת על ניהול נדל"ן:
ניהול נדל"ן הוא תחום שנוצר בעקבות הפיכת נכסי מקרקעין ליותר ממקום מגורים עבור אנשים מסוימים.
בעשרות השנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית במחירי הקרקעות בערים ומרכזיהן, והתנודות במחירים גדלו.
כך הפך תחום הנדל"ן לאפיק השקעה מועדף על אנשים רבים.
הפופולריות שלו היא בקרב אנשים שרוצים להשקיע במשהו "קשה", "יציב" יחסית, וכמו כן אנשים בעלי חזון – חזון ליזמות ושינוי, בקנה מידה גדול (בניית גורדי שחקים) וקטן (שיפוץ דירות ומכירתן ברווח).
הגדרות נוספות הקשורות לניהול נדל"ן:
•מקרקעין
יעקב מלמד-כהן
כל מה שרצית לדעת על יעקב מלמד-כהן:
הרב יעקב חיים מלמד-כהן (ספטמבר 1909 – ספטמבר 1991) היה מחנך ואיש ציבור ירושלמי, חבר הנהלת הסתדרות המזרחי, וחבר ועד העדה הפרסית, ועד העדה הספרדית בירושלים ועוד.
הגדרות נוספות הקשורות ליעקב מלמד-כהן:
•יקירי ירושלים
•רבנים פרסיים
•משפחת מלמד-כהן
•אנשי היישוב ילידי הארץ
•ישראלים שנולדו ב-1909
•ישראלים שנפטרו ב-1991
האורגות מלקיה
כל מה שרצית לדעת על האורגות מלקיה:
קבוצת האורגות בלקייה הוא פרויקט של נשים בדואיות שהוקם על ידי עמותת נשים ערביות בדואיות בנגב (במקור: מלקיה) הנקראת "סידרה" (בערבית: עץ מבורך הצומח במדבר והוזכר בקוראן), הנועד לשמר את אומנות האריגה הבדואית העוברת מדור לדור ועל ידי כך לספק פרנסה לנשים אלו, בפרויקט זה מייצרות הנשים אריגים המשמשים בעיקר כטקסטיל לבית באריגה ידנית.
הגדרות נוספות הקשורות להאורגות מלקיה:
•ויקיפדיה: שכתוב – ישראל
•ויקיפדיה: שכתוב – מדע וטכנולוגיה
•בדואים
•ישראל: תעשיית טקסטיל
•מלאכת יד
•ערביי ישראל
•נשים בדואיות
דיר אל-קמר
כל מה שרצית לדעת על דיר אל-קמר:
דיר אל-קמר (בערבית: دير القمر, "מנזר הירח", מבוטא בערבית לבנונית כ-דיר אל-אמר), עיירה נוצרית-מארונית בהרי השוף אשר המצויים במרכז הר הלבנון, בתחומי מדינת לבנון.
בשנת 1590 קבע בה שליט לבנון דאז פחר א-דין השני את בירתו.
הסיבה למעבר הייתה מחסור חמור במים בבירתו הקודמת בעקלין, ודיר אל-קמר הייתה מפורסמת במקורות המים שלה.
כששב פח'ר אל דין מגלותו (1613–1618) הביא עמו בנאים מאיטליה אשר בנו בעיר את ארמונו בסגנון פלורנטיני.
בהמשך, בין המאה ה-16 ל-18, הייתה העיירה מוקד שלטונם של שליטי הר הלבנון עד אשר העביר האמיר באשיר השני לבית שהאב את בירתו לעיירה בית א-דין.
בשנת 1842 נשרפה העיירה כחלק מהטבח שבוצע בנוצרים בלבנון בין השנים 1840–1860.
התקפות נוספות על העיירה ואף מעשי טבח נערכו על ידי הדרוזים בשנת 1860.
השמדת הכפרים הנוצריים בהרי השוף הביאה למעורבות צבאית של צרפת בשנת 1860.
הגדרות נוספות הקשורות לדיר אל-קמר:
•לבנון: ערים
•קהילות יהודיות בלבנון
הקרב ביבנאל
כל מה שרצית לדעת על הקרב ביבנאל:
ב-6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י (שנחשב ארגון טרור בעיני ממשלת המנדט), שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע.
הקרב נגמר במותם של שני הלוחמים.
מנחם לונץ (אליעזר), יליד יבנאל, חזר למושבה לעבוד במשק המשפחתי לאחר שמשפחתו עזבה את המושבה.
במאי 1939 הוא הצטרף ללח"י.
בביתו נערכו אימונים בנשק וכן שימש הבית לאכסן לוחמי לח"י שנפצעו ונזקקו להחלמה.
שבתאי דרוקר (ציון), נפצע ב-1 באפריל 1944 ברגלו בהיתקלות עם שוטרים בריטים בחיפה.
הוא הועבר לביתו של מנחם לונץ ביבנאל להחלמה במחשבה שהמושבה מרוחקת מעיני הבריטים.
ב-6 באפריל 1944, בעקבות הלשנה, נכנס כוח בריטי גדול ליבנאל.
המושבה הוקפה ונסגרה.
חלק מהכוח פנה מיד לבית לונץ.
הבריטים קראו לשני הלוחמים להיכנע.
כאשר לא קבלו תשובה, פתחו באש על הבית.
הלוחמים השיבו באש רפה כי רק אקדחים ורימונים היו בידם.
בהפסקה בין ירי לירי התנדבו בני המושבה לקרוא למנחם לונץ להיכנע ולהציל אותו ואת חברו אבל לא קיבלו תשובה.
הבריטים חידשו את האש וחוררו את הבניין.
לבסוף, לאחר שעה ארוכה שלא בא סימן חיים מהבית הנצור פרצו הבריטים לבית ומצאו את השניים הרוגים כשאקדחו של לונץ נתון בימינו ואצבעו על ההדק.
הדעה המקובלת היא ששניהם התאבדו כשראו שאפסה כל תקווה.
לונץ נקבר ביבנאל ודרוקר בטבריה.
בשנת 2004 נחנכה טבלת זיכרון לזכר שני הלוחמים בחזית בית לונץ.
הבית הוכרז כ"מבנה ראוי לשימור".
הגדרות נוספות הקשורות להקרב ביבנאל:
•לח"י
•1944 בארץ ישראל
•חללי המחתרות
משה בן-סירה
כל מה שרצית לדעת על משה בן-סירה:
ד"ר משה בן-סירה (7 באוקטובר 1927 – 5 ביוני 1967) היה פיזיקאי ישראלי, מרצה בכיר בטכניון וסגן הדקאן של הפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה.
נהרג במלחמת ששת הימים.
הגדרות נוספות הקשורות למשה בן-סירה:
•בוגרי גימנסיה הרצליה
•לוחמי הפלמ"ח
•פיזיקאים ישראלים
•סגל הטכניון: פיזיקה
•אנשי היישוב ילידי הארץ
•חללי צה"ל במלחמת ששת הימים
•משפחת שיפמן-בן סירה
•ישראלים שנפטרו ב-1967
•ישראלים שנולדו ב-1927
גדעון ארז
כל מה שרצית לדעת על גדעון ארז:
גדעון ארז (דרוזדובסקי) (3 בינואר 1929 – 2007) היה פרופסור במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
תחום התמחותו העיקרי היה פיזיקה גרעינית ולייזרים, ובנוסף פרסם מאמרים גם בתורת היחסות.
ארז נולד בקיבוץ עין חרוד והצטרף לפלמ"ח בשנת 1947.
בשנת 1962 הצטרף למקימי הקריה למחקר גרעיני בנגב, ומשנת 1965 לקח חלק בהקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הגדרות נוספות הקשורות לגדעון ארז:
•פיזיקאים ישראלים
•סגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: מדעי הטבע
•עובדי הקריה למחקר גרעיני – נגב
•לוחמי הפלמ"ח
•אנשי היישוב ילידי הארץ
•ישראלים שנולדו ב-1929
•ישראלים שנפטרו ב-2007
מיילס לאמפסון
כל מה שרצית לדעת על מיילס לאמפסון:
סר מיילס ודרברן לאמפסון (אנגלית: Miles Wedderburn Lampson, 1st Baron Killearn; 24 באוגוסט 1880 – 18 בספטמבר 1964) היה דיפלומט אנגלי.
את שירותו המשמעותי ביותר עשה כנציב העליון האחרון והשגריר הבריטי הראשון במצרים.
התחנך באיטון וב-1903 הצטרף למשרד החוץ הבריטי.
מ-1906 שרת ביפן בתפקיד זוטר וכמזכיר שני בשגרירות ביפן (1908–1910) ובשגרירות בבולגריה (1911).
ב-1916 שרת כמזכיר ראשון בשגרירות בבייג'ינג וב-1920 כנציב הבריטי העליון בסיביר.
בהמשך היה ציר בריטניה בסין.
באוגוסט 1933 הוכרז על מינויו לנציב העליון במצרים.
כיהן כנציב העליון במצרים ובסודאן בין השנים 1934–1946.
ב-1936 חתם על ההסכם האנגלו-מצרי.
לאמפסון נודע במדיניות התקיפה שלו במצרים, במיוחד לאורך שנות המלחמה, אשר אלו השנים בהן המעורבות הבריטית במצרים הייתה הרבה ביותר.
הדבר קרה בשל האינטרסים הבריטים בעת המלחמה, ובשל החשש מהתנגדות פנימית מצרית.
בשל החשש מהיות המלך פארוק פרו-גרמני (ופרו-איטלקי), הציב לאמפסון בפברואר 1942 אולטימטום למלך פארוק וכפה עליו את מינוי מוסטפא אל נחאס ממפלגת הוופד הפרו-בריטית לראש הממשלה.
כפיית האולטימטום, שהתבצעה כשלאמפסון הגיע לארמון המלוכה בראש טור טנקים, עוררה אצל לאומניים מצריים רבים תחושות כעס ונחשבה כפגיעה בכבוד הלאומי.
לאמפסון לא חשש מלהטות את המערכת הפוליטית והכוחות שבה, לטובת האינטרסים הבריטיים.
הוא התערב רבות בממשל המצרי והשתמש במפלגת הוופד בעת הצורך, ובמשפחת המלוכה וניסה לעיתים לשנות את המאזן בין השניים, לכן נודע לימים כלורד קילירן, בשל מדיניותו התקיפה.
מיזמי קרן ויקימדיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עריכת מיילס לאמפסון
נלקח מויקיפדיה