פענוח הגדרות תשחץ מבריקות: "איבר במקור מים זה ברור ומוסכם (3, 4)"
אהבתם של פותרי תשחצים למשחק המילים המאתגר הזה היא עמוקה וידועה. כל ריבוע ריק מזמין אותנו למסע מחשבתי, אך ישנן הגדרות… אה, ישנן הגדרות שפשוט גורמות לנו לחכך בראש, להרים גבה, ולפעמים גם לקרוא לחבר לעזרה. אלו הן ההגדרות שאנו אוהבים במיוחד – אלו שדוחפות אותנו אל הקצה, ואז מציגות פתרון גאוני ופשוט להפליא.
היום נצלול לתוך אחת כזו, הגדרה שנשמעת תמימה למדי אך טומנת בחובה רבדים של חשיבה מחוץ לקופסה. אם הגעתם לכאן, סביר להניח שנתקלתם בה בדיוק כמוני, ואתם מחפשים את הניצוץ שידליק את נורת ההבנה. הגדרות מסוג זה הן המלח והפלפל של עולם התשחצים; הן הופכות את הפעולה המנטלית לחידה של ממש, כזו שדורשת מאיתנו גמישות מחשבתית ויכולת לשחק עם מילים ורעיונות.
ההגדרה המדוברת: "איבר במקור מים זה ברור ומוסכם (3, 4)"
בואו נניח אותה על השולחן. הנה היא, במלוא הדרה ובכל תסכולה:
"איבר במקור מים זה ברור ומוסכם (3, 4)"
רק מלקרוא אותה שוב, אפשר להרגיש את הבלבול הקל שמתחיל לכרסם. איבר? מקור מים? ברור ומוסכם? וכל זה עם מבנה של שתי מילים – אחת בת שלוש אותיות והשנייה בת ארבע. נשמע כמו קלף מנצח למשחק "מה לעזאזל הם רוצים ממני?". ההגדרה הזו היא דוגמה קלאסית להגדרה מתוחכמת, כזו שעלולה לשלוח אתכם למסע ארוך של ניחושים שגויים לפני שתגיעו לאמת הפשוטה והאלגנטית.
אז איך ניגשים לאתגר כזה? המפתח הוא בחשיבה מחוץ לקופסה
הגדרה כזו היא שיעור מאלף באמנות פתרון התשחצים. היא דורשת מאיתנו לזנוח את המשמעויות המיידיות והמילוליות של המילים, ולחפש אחר רבדים עמוקים יותר, משמעויות נרדפות, ביטויים, ואפילו משחקי מילים. זו הסיבה שרבים כל כך אוהבים תשחצים – הם מאלצים אותנו להשתמש במוח שלנו בצורות לא שגרתיות.
נתחיל בפירוק המרכיבים של ההגדרה, שלב אחר שלב, וננסה להבין מה עשויים היוצר או היוצרת של התשחץ לרמוז לנו:
- "איבר": המילה "איבר" מיד שולחת אותנו לאסוציאציות של גוף האדם – יד, רגל, כליה, לב. אך בתשחצים, "איבר" יכול להיות גם חלק, מרכיב, יחידה מסוימת, או אפילו איבר דומם (כמו איבר במוזיקה). איזושהי יחידה השייכת למשהו גדול יותר. זוהי מלכודת שכיחה בתשחצים – המילה הראשונה מכוונת אותך לכיוון אחד, כשבפועל היא רומזת למשהו אחר לגמרי.
- "במקור מים": כאן המחשבה נודדת אל נחלים, נהרות, מעיינות, אוקיינוסים, ואפילו ברזים או בארות. איזה "איבר" יכול להיות משותף לכל אלו, או למשהו קרוב אליהם? האם מדובר על משהו פיזי שנמצא במים, או על חלק ממקור המים כרעיון מופשט יותר? האם יש קשר למבנים הקשורים למים או לתופעות הקשורות אליהם?
- "זה ברור ומוסכם": וזה, לדעתי, הוא המפתח הגדול ביותר. הביטוי הזה הוא לא רק תיאור, אלא רמז מכוון מאוד. הוא מצביע על משהו שהוא קונצנזוס, אמיתה ידועה, דבר שאין עליו עוררין, אולי אפילו ביטוי שגור. זה יכול להיות ביטוי מוכר, משפט שגור, או קביעה שכל אדם בר דעת יסכים לה. חפשו אחר ביטויים עבריים נפוצים המביעים ודאות או הסכמה.
- "(3, 4)": כמובן, מבנה התשובה – שתי מילים, האחת בת שלוש אותיות והשנייה בת ארבע – הוא מגבלה חשובה. הוא עוזר לצמצם את האפשרויות ברגע שמתחילים לחשוב על כיוונים שונים. כל פתרון שתחשבו עליו חייב להתאים למבנה הזה באופן מדויק.
המפגש בין היגיון לשנינות: למה ההגדרה הזו כל כך מבריקה?
כאשר שלושת המרכיבים הללו – "איבר", "מקור מים", ו"ברור ומוסכם" – נפגשים תחת המגבלה של (3, 4) אותיות, נוצר אתגר מבריק. הפתרון אינו מסובך, אלא פשוט… מתוחכם. הוא דורש קפיצה מחשבתית קטנה, מעבר מפרשנות מילולית יבשה לפרשנות רחבה יותר, יצירתית יותר. זו הגדרה שמלמדת אותנו את כוחן של מילים ואת גמישות השפה העברית, ואת העובדה שלפעמים, התשובה נמצאת ממש מתחת לאף, רק צריך להביט עליה מזווית קצת אחרת.
אל דאגה, אתם לא לבד במאבק הזה. רבבות לפניכם (ואחריכם) התמודדו ויתמודדו עם הגדרות מסוג זה. והשמחה שבגילוי הפתרון, אחרי מחשבה מרובה, היא אחת מהתמורה הגדולות ביותר של פותרי התשחצים. זה הרגע הזה שבו כל החלקים מתחברים, והאסימון נופל בצהלה.
התשובה להגדרה הזו, ברגע שחודרים אל לבה, היא פשוטה, אלגנטית ומעל לכל – הגיונית לחלוטין. היא דוגמה קלאסית להגדרה שמסבה עונג אמיתי, ומעניקה לנו תחושה של "איך לא חשבתי על זה קודם?". היא מזכירה לנו שוב ושוב עד כמה השפה שלנו עשירה בניואנסים ובמשחקי מילים.
בקטע הבא, נצלול לפתרון המלא, ונגלה את הקסם שמאחורי המילים.