כל מה שרצית לדעת על איכון:
איכון בעזרת קול (באנגלית: Sound Ranging) הוא שיטה לקביעת קואורדינטות כלי הארטילריה של האויב באמצעות ניתוח קולות ירי התותחים או כלי ירי אחרים כדוגמת מרגמות ורקטות.
בשיטה דומה ניתן להשתמש על מנת לכוונן ירי ארטילרי ישיר למקום שהקואורדינטות שלו ידועות.
אף על פי שיתרת ערך זה דנה בעיקר באיכון סוללת תותחים בעזרת קול, ראוי לציין כי זהו רק אחד מהשימושים הצבאיים לאיכון ואיתור מקורם של קולות שנוצרו באוויר, על פני השטח או מתחת לפני המים.
הסונאר (מאנגלית SONAR – ראשי תיבות של Sound Navigation And Ranging) הוא דוגמה מוכרת יותר לשימוש כזה.
איכון בעזרת קול הוא אחת משלוש שיטות לאיתור הארטילריה של הצד השני שפיתוחן זורז עקב מלחמת העולם הראשונה.
השיטות האחרות היו סיורים אוויריים (הן לתצפית ישירה והן למשימות צילום) ואיתור הרשף הנוצר בזמן הירי.
שיטות לאיכון תותחים בעזרת קול הירי התפתחו עוד קודם למלחמת העולם הראשונה והיו מבוססות על שימוש בשעון עצר או על האזנה למיקרופונים.
שיטת "שעון העצר" התבססה על זיהוי רשף ירי התותח, מדידת הכיוון היחסי אליו ומדידה באמצעות שעון עצר של משך הזמן שלקח לקול להגיע.
מכפלת הזמן במהירות הקול אפשרה למצוא את המרחק אל מקור הירי.
שיטת "ההאזנה" התבססה על האזנה לשני מיקרופונים המצויים במרחק של מספר קילומטרים האחד מהשני ומדידת הפרש הזמנים בין הגעת קול התותח למיקרופון הראשון והגעת קול התותח למיקרופון השני.
נראה כי הגרמנים השתמשו בשיטה זו במהלך מלחמת העולם הראשונה.
לעומת זאת, אנשי הצבא של מדינות ההסכמה פסלו את השיטה והתייחסו אליה כבלתי יעילה.
הם פיתחו שיטות ומכשירים מדויקים יותר לאיכון בעזרת קול שאינם תלויים בקצב התגובה האנושי.
פיתוח השיטות והמכשירים נמשך גם אחר כך והם מצויים בשימוש עד היום.
איכון בעזרת קול בשיטות מדעיות מבוסס על שימוש במספר זוגות של מיקרופונים על מנת לחשב את הכיוון למקור הקול.
החיתוך בין התוצאות נותן את מיקומה של הסוללה.
את הכיוונים גוזרים מהפרש הזמנים של הגעת הקול למיקרופונים.