כל מה שרצית לדעת על הבית האדום:
הבית האדום הוא כינויו של בניין שעמד ליד חוף גורדון בתל אביב, ברחוב הירקון 123 במקום בו עומד כיום מלון שרתון.
הבית שימש את מועצת פועלי תל אביב ויפו ואת מרכז הנוער העובד, מאוחר יותר שימש את ארגון "ההגנה" בפעילות ההעפלה.
הבית נבנה בשנים 1923-1926 בסגנון האקלקטי שאיפיין את התקופה וצבעו היה אדמדם.
את שמו קיבל בשל צבעו ובעיקר בשל האידאולוגיה הסוציאליסטית שייצג והצבע האדום הוא סמלה.
הבית שימש מעין מועדון אליו נהגו הפועלים להגיע בשעות הערב ובחוף הים שתחתיו היו שרים ורוקדים.
החל משנות ה-30 השתמשה "ההגנה" בבניין כדי לנהל ממנו את פעולות ההעפלה, מתחת לאפם של שלטונות המנדט הבריטי.
תחת מסווה של מועדון פועלים, הצליחו חברי "ההגנה" לאפשר למעפילים לעלות אל החוף בנקודה זו ולהסתירם בתוך המוני הפועלים החוגגים ובליווי הרעש, אשר הקשה על הבריטים באיתורם.
הבית שימש את ההגנה גם לאיתות לספינות המעפילים המתקרבות אל החוף.
ב-1939 הגיעו לבית האדום אניות המעפילים פאריטה וטייגר היל.
לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השנייה התמקם במבנה מטה של הצבא הבריטי ואף בית סוהר של המשטרה הבריטית.
לאחר המלחמה ועד הקמת המדינה שב הבית האדום לקלוט מעפילים.
במקביל לפעילות מועצת הפועלים, גם מטה הפלמ"ח עבר אל הבית מקיבוץ מזרע בעקבות השבת השחורה.
ב-1947 גם עברה אליו מפקדת ההגנה, ובסוף אותה שנה הורה דוד בן-גוריון גם על העברת המטה הכללי אל הבית האדום.
שלושה חודשים לאחר מכן גם עברה אליו לשכת הגיוס של ההגנה.
בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות נהגו להתכנס בבית זה יעקב דורי, צבי איילון, ישראל גלילי, יגאל ידין ומנהיגים נוספים, לרבות בן-גוריון עצמו, שאף התגורר לא הרחק מן המקום (בבית בן-גוריון).
ארבעה ימים לאחר הכרזת המדינה עבר המטכ"ל לרמת גן.
בתקופת המדינה ולאחר הקמת צה"ל עברו מן הבניין הגופים שישבו בו.
במשך תקופה קצרה שימש גם את משרד החוץ.
בשנות ה-50 הוא שימוש את איחוד הקיבוצים.
בשנות ה-70 נהרס המבנה ובמקומו נבנה מלון שרתון תל אביב אשר עבר למקום מבניין שרתון הישן בקצה שדרות נורדאו.
כיום לא נשאר זכר לבית האדום מלבד עמוד זיכרון ועליו סיפור הבית.