כל מה שרצית לדעת על היגיינה:
היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.
עצות להיגיינה של ארגון הדסה
מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).
שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות.
למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם איגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.
השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:
הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.
מניעת זיהום הגוף או חפצים על ידי מיקרואורגניזמים.
הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד.
ישנן גם פעולות עקיפות יותר לצורך היגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון.
כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים.
לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים.
שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם.
שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.
לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.
על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם.
ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.