כל מה שרצית לדעת על זאב ברלינסקי:
זאב ברלינסקי (30 בנובמבר 1911 – 28 בינואר 1990) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.
ברלינסקי נולד בלודז' שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1924.
בארץ למד משחק אצל צבי רפאל ואצל הבמאי יצחק משה דניאל.
בשנת 1925 נסע לברלין, שם למד משחק בבית הספר הדרמטי הממשלתי אצל פרופסור ליאופולד ייסנר.
בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933 שב לארץ ישראל.
ב-1940 כחייל בבריגדה היהודית בצבא הבריטי נפל בשבי הגרמני ביוון יחד עם יצחק בן אהרון ויוסף אלמוגי.
הם ישבו במחנה שבויים בגרמניה חמש שנים עד תום מלחמת העולם השנייה.
הוא נמנה עם מקימי תיאטרון הקאמרי והיה בין שחקניו בתחילת שנות ה-50.
בין ההצגות בהן השתתף: "קזבלן", "אהבתה של יובל אור", "משרתם של שני אדונים" ועוד.
בשנת 1957, הקים יחד עם השחקן מרדכי בן-זאב, את התיאטרון הסאטירי סמבטיון שפעל בתל אביב מספר שנים.
במקביל פעל ברלינסקי גם בתחום חיי הלילה בתל אביב והיה בעליהם של בית הקפה "אלדין" ביפו ושל המועדון "עומר כיאם", אותו פתח ב-1958 עם שלמה צפריר.
ברלינסקי השתתף במספר סרטי קולנוע ישראליים: "הם היו עשרה", "איי לייק מייק", "חור בלבנה", "חצי חצי", "יהיה טוב סלומוניקו", "קוני למל בתל אביב", "סרט וארוחת בוקר", "קוני למל בקהיר", "ספר נשים ו"עץ הדומים תפוס".
כמו כן, השתתף בתחילת שנות ה-60 במספר סרטים גרמניים וב-1974 שיחק במערבון האמריקאי שצולם בישראל, "בילי שני כובעים".
בתחילת שנות ה-50 נשא לאישה את זהבה לבית רבין (1927-2011) שהיוותה, על-פי ההערכות, מושא שירו של אברהם חלפי "עטור מצחך".
ב־7 בספטמבר 2011, למחרת הלווייתה של זהבה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא, חשף ברוך אסקרוב, איש רשת א', את המידע בתוכניתה היומית של ענת דולב ברשת ב' ולאחר מכן ב-חדשות ערוץ 10.
ניתן למצוא הקבלות רבות בין סיפור חייהם של חלפי והזוג ברלינסקי לבין מילות השיר.
ברלינסקי נפטר בינואר 1990 ונטמן בבית העלמין קריית שאול.