כל מה שרצית לדעת על יהדות לוב:
הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים").
ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה.
יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע.
במהלך ההיסטוריה, עמים רבים עברו את ארצות צפון אפריקה במסעות כיבוש.
היהודים שהתגוררו בערי החוף טריפולי, בנגאזי וקירני, לעתים הושמדו או הוגלו.
חלק מהיהודים נדחקו מפנים המדינה לאזורים מדבריים על מנת לשמור על יהדותם.
בהמשך נראה כי לעובדת היותם אוכלוסייה נפרדת היו גם סימוכין בממצאים גנטיים.
יצחק בן צבי, נשיא המדינה דאז, כתב על יהדות לוב: "יישוב קדמון מושרש, שהחזיק מעמד בתנאים קשים ושמר על צביונו ואופיו בתוך המסגרת הכללית של האומה".
בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 עד 1952 ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, שערך בהם פרעות, פצע והרג ופגע ברכושם.
היהודים התארגנו והפעילו הגנה עצמית.
לאחר הקמת המדינה עלתה רוב קהילת לוב לישראל, אך חלק נכבד ממנה היגר לאיטליה.
ברומא מהווים יוצאי לוב מרכיב חשוב בקהילה היהודית, ויש להם בית כנסת משלהם.
בשנת 1969, לאחר עלייתו של הקולונל מועמר קדאפי לשלטון, עזבו אחרוני יהודי לוב את המדינה.