כל מה שרצית לדעת על יוזמת ההגנה האסטרטגית:
יוזמת ההגנה האסטרטגית (באנגלית: Strategic Defense Initiative, SDI), הידועה יותר בשמה הלא רשמי: פרויקט מלחמת הכוכבים, הייתה יוזמה שאפתנית של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן לפיתוח מטריית הגנה הרמטית מפני טילים, במטרה לנטרל איום גרעיני סובייטי על ארצות הברית.
מרכיב עיקרי בתוכנית זו היה אמור להיות לוויינים המצוידים במערכות לייזר, שנועדו ליירט טילי אויב.
הקונספט ההגנתי שבבסיס התוכנית היווה חידוש, בהיותו תפיסת עולם שלא הייתה מקובלת בארצות הברית.
המערכת כללה בנוסף למרכיב החללי לייזרים קרקעיים רבי עוצמה וטילים נגד טילים.
בין תומכיה הנלהבים של יוזמה זו היה הפיזיקאי אדוארד טלר, "אבי פצצת המימן" וכן קספר ויינברגר, מזכיר ההגנה של ארצות הברית דאז.
מבקריה של התוכנית טענו כי המערכת יקרה מדי ובלתי ניתנת לייצור.
התוכנית השאפתנית לא מומשה בסופו של דבר, ונעצרה בתקופתו של ביל קלינטון, בעיקר משום שהצורך בה הצטמצם, עקב התפרקותה של ברית המועצות.
התוכנית עלתה לארצות הברית לא פחות מ-25 מיליארד דולר.
בימיו של ג'ורג' בוש הבן עלה יישום התוכנית על הפרק שוב, בייצור טיל אמריקני לירוט טילים בליסטיים.
כדי לממש את התוכנית הזו, ארצות הברית הייתה צריכה לחזור בה מאחד מהסכמיה עם רוסיה, דבר שנעשה בהסכמה בין בוש לבין ולדימיר פוטין.
אף שהפרויקט לא מומש כפי שנחזה, הוא קידם את ארצות הברית מבחינה טכנולוגית, ופיתוחם של אחדים מהרעיונות שעלו במסגרת מלחמת הכוכבים נמשך עד עתה, ובהם גם מערכת "חץ 2" הישראלית שרוב מימונה הוא אמריקני, מערכת "נאוטילוס" ליירוט טילים קצרי טווח באמצעות קרן לייזר, שבפיתוחה שותפה ישראל, ופרויקט THAAD.