האתגר שבהגדרת תשחץ: 'מושב סגל ודיין אולי (5)' – איך ניגשים לזה?

מי לא אוהב את הרגע הזה? אתם יושבים בנחת, עט ביד, מול תשחץ שטרם פוענח. המילים מתחילות להתחבר, קוביות ריקות מתמלאות, ויש תחושה של סיפוק עם כל פתרון. אבל אז מגיעה הגדרה כזו – אחת מאותן הגדרות מבריקות, שובבות, שמשחקות בכם ודורשות מכם לא רק ידע כללי אלא גם מחשבה מחוץ לקופסה, יצירתיות ואפילו חוש הומור. היום נצלול לאחת כזו, הגדרה שמצליחה לשלב בתוכה כל כך הרבה רבדים: 'מושב סגל ודיין אולי (5)'. בואו נבין יחד מדוע הגדרה זו היא אתגר כה מסקרן, ואיך מנתחים אותה צעד אחר צעד, מבלי לגלות עדיין את הפתרון המלא.

קסם התשחצים: בין ידע ללוגיקה

תשחצים הם הרבה יותר מסתם משחק מילים. הם מפגש מרתק בין ידע כללי נרחב, יכולת אסוציאטיבית גבוהה, חשיבה לוגית חדה וחוש הומור דק. המגדירים, אותם גאונים ערמומיים, אוהבים לאתגר אותנו עם רמזים כפולים, משחקי מילים, ראשי תיבות מוסווים וכללים שקשה לזהות במבט ראשון. הגדרות מסוימות הן שקופות יחסית, אך אחרות, כמו זו שלפנינו, דורשות מאיתנו לעצור לרגע, לחשוב לעומק, ולנסות להיכנס לראשו של המגדיר.

פיצוח ההגדרה: 'מושב סגל ודיין אולי (5)'

ההגדרה 'מושב סגל ודיין אולי (5)' היא דוגמה מצוינת לאומנות הניסוח בתשחצים. היא קצרה, קולעת, וכל מילה בה טעונה במשמעות ויכולה להוביל לכיוונים שונים. כדי לפתור הגדרה כזו, עלינו לפרק אותה למרכיביה ולבחון כל חלק בנפרד, ורק אז לחבר הכל יחד. בואו נתבונן בכל חלק:

1. "מושב" – רמז ראשון ומבלבל

המילה "מושב" בתחילת ההגדרה היא כבר מלכודת בפני עצמה. האם הכוונה היא:

• ליישוב כפרי? כמו מושב עובדים בישראל.
• לכיסא/מקום ישיבה? כמו מושב באולם קולנוע או בכנסת.
• לישיבה/מושב של בית דין? כמו בית הדין הרבני.

כל אחת מהאפשרויות הללו יכולה להוביל לכיוון אחר לגמרי, וזו בדיוק המטרה של המגדיר – לפתוח כמה נתיבים מחשבתיים כדי לראות איזה מהם נכון בסופו של דבר.

2. "סגל ודיין" – שמות או כינויים?

החלק המרכזי והפיקנטי ביותר בהגדרה. "סגל" ו"דיין" הם, כמובן, שמות משפחה ידועים ונפוצים בישראל (אלי סגל, משה דיין ז"ל, אסי דיין ז"ל, ועוד רבים וטובים). אך האם המגדיר רומז לנו על אישים ספציפיים? סביר להניח שלא, אלא משחק במובנים הכפולים שלהם:

• סגל: לא רק שם משפחה, אלא גם "סגל" כמו סגל אקדמי באוניברסיטה, או סגל עובדים בחברה.
• דיין: לא רק שם משפחה, אלא גם "דיין" ככינוי לשופט, אדם המכריע בסוגיות הלכתיות או משפטיות.

השילוב של שני "שמות" אלה, שיש להם גם משמעות כפולה כ"מקצועות" או "קבוצות", הוא המפתח. המגדיר מכוון אותנו לחשוב על הקשר בין שני המושגים, לאו דווקא על האישים עצמם. השאלה היא איזה קשר משותף יש לשני המושגים במובנם הכללי?

3. "אולי" – רמז למשחק מילים או טוויסט

המילה "אולי" בסוף ההגדרה היא לא סתם מילת ספק. בתשחצים, מילים כמו "אולי", "בערך", "כמו", "לכאורה" ודומיהן, הן לרוב רמז ברור לכך שמדובר במשחק מילים, בדימוי, בצירוף מקרים, או שהפתרון אינו ישיר לחלוטין. היא רומזת לנו שלא לקחת את ההגדרה מילה במילה, אלא לחפש את הטוויסט, את ההיפוך או את הקשר העקיף. זהו מעין קריצה של המגדיר, שאומר: "אל תחשבו ישר, יש כאן משהו מעבר".

4. "(5)" – מסננת האותיות

ולבסוף, המספר (5) בסוגריים. זהו הרמז הקריטי ביותר, המסננת האולטימטיבית. כל רעיון, כל אסוציאציה, כל כיוון מחשבה, חייב לעבור דרך המבחן הזה. אם המילה שיש לכם בראש אינה בת חמש אותיות – היא אינה הפתרון. המספר הזה הוא החבר הכי טוב והאויב הכי גדול של פותר התשחצים, שכן הוא מצמצם את האפשרויות באופן דרמטי, אך גם פוסל רעיונות מבריקים שאינם מתאימים באורך.

השילוב המנצח: איך כל החלקים מתחברים?

אז יש לנו "מושב" שיכול להיות יישוב, מקום ישיבה או ישיבה של בית דין; יש לנו "סגל" ו"דיין" שיכולים להיות שמות או תפקידים/קבוצות; ויש לנו את "אולי" שרומז לטוויסט, והכל צריך להתנקז למילה אחת בת חמש אותיות. זהו אתגר נפלא שמצריך מאיתנו לחשוב על קשרים בלתי צפויים, על מילים שיכולות לכלול בתוכן את כל המרכיבים הללו באופן עקיף, או על ביטוי שמוביל למילה בודדת.

המתח עולה, היצירתיות נכנסת לפעולה, והמוח מתחיל לעבוד שעות נוספות. איזה ביטוי או מילה יכולים לאחד את הרעיונות הללו? מהו ה"מושב" המשותף גם ל"סגל" (במובן של צוות או קבוצה) וגם ל"דיין" (במובן של שופט או מכריע), וכל זאת עם קריצה של "אולי"?

התשובה, שתגיע בהמשך הפוסט, תפתיע אתכם בפשטותה ובחכמתה, ותמחיש עד כמה המגדירים יודעים לשחק עם השפה העברית.
אז קחו נשימה עמוקה, אולי נסו לחשוב שוב בעצמכם על הפתרון, ומיד נחשוף את הקסם שבהגדרה זו!

אפשרויות: .