כל מה שרצית לדעת על מרן מארה:
מָרָן מָארֶה (צרפתית: Marin Marais; 31 במאי 1656, פריז – 15 באוגוסט 1728, שם) היה מלחין ונגן ויול צרפתי.
מארה למד קומפוזיציה אצל ז'אן-בטיסט לולי, שעל האופרות שלו ניצח לעתים קרובות, ושישה חודשים השתלם אצל אמן הוויול-בס, דה סן-קולומב.
בשנת 1676 נשכר מארה כמוזיקאי לחצר המלכותית בוורסאי.
הוא הצליח יפה כמוזיקאי חצר ובשנת 1679 התמנה ל-ordinaire de la chambre du roy pour la viole, תואר שנשא עד 1725.
מארה היה רב-אמן בבס דה ויול והמלחין הצרפתי הראשון במעלה של מוזיקה לכלי זה.
הוא כתב חמישה ספרים של קטעי נגינה לוויולה דה גמבה (1686 – 1725), בדרך כלל סוויטות בליווי בסו קונטינואו.
יצירות אלה היו פופולריות בחצר, ועל כך זכרו אותו בשנים הבאות כ"מי שייסד וביסס את אימפריית הוויול" (איבר לה בלנק, 1740).
שאר יצירותיו כוללות ספר של קטעי טריו (1692) וארבע אופרות (1693 – 1709).
אחת מהן, "אלסיון", נודעת בסצנת הסערה שבה.
כמו במקרה של סן-קולומב, מעט מאוד ידוע על חייו האישיים של מרן מארה אחרי הגיעו לבגרות.
מארה נשא לאישה את קתרין ד'אמיקור הפריזאית ב-21 בספטמבר 1676.
לזוג נולדו 19 ילדים.
העתקים של כל חמשת הספרים של יצירות לוויול מאת מארה יצאו לאור בהוצאת ז'.
מ.
פוזו.
הוצאת האחים ברוד הוציאה מהדורה שלמה של יצירותיו הכליות בשבעה כרכים.