כל מה שרצית לדעת על סאבטקסט:
סאבטקסט (באנגלית: Subtext) הוא תוכן של יצירה עלילתית נרטיבית (ספר, מחזה, יצירה מוזיקלית, סרט, משחק וידאו או סדרת טלוויזיה) אשר לא מועבר לקורא/לצופה בצורה מפורשת על ידי הדמויות (או המחבר), אלא בצורה מרומזת, או שהתוכן מתבהר ככל שהעלילה מתקדמת.
סאבטקסט יכול להתייחס גם למחשבות ולמניעים של הדמויות, אשר אינם מובאים ביצירה עצמה, אלא מכוסים רק במאמר מוסגר.
לעתים, נעשה בסאבטקסט שימוש על מנת לרמוז לנושאים שנויים במחלוקת, לעתים קרובות תוך שימוש במטאפורה, וזאת על מנת לצמצם את הרתיעה של ציבור הקוראים/צופים.
בדיאלוגים שבין דמויות ביצירה מועבר לקורא/צופה קונפליקטים, כעס, תחרות, גאווה או רעיונות ורגשות מפורשים אחרים, אולם לא הסאבטקסט.
הסאבטקסט איננו מועבר בדיאלוג מדובר בין דמויות ביצירה, כי אם זהו המניע של הדמויות, המחשבות שלהם שלא נאמרות בקול – מה הם באמת חושבים, מרגישים, מאמינים.
סאבטקסט שנמצא ממש מתחת לפני השטח של הדיאלוג – הוא שעושה את החיים מעניינים, למרות שלעתים עלול להיות בלתי מובן לחלק מהאנשים.
במיוחד לאור האופי המעורפל מטבעו, סופרים רבים השתמשו במפורש בסאבטקסט באופן הומוריסטי.
ניתן לטעון כי סאבטסקט שהוא נהיר ומפורש – הוא כבר לא סאבטקסט, כי אם טקסט.
סאבטסקט הוא אמצעי אשר נעשה בו תכופות שימוש בתחום של יצירות בדיוניות לצורך ביקורות חברתיות או פוליטיות.
לעתים קרובות, מוכנס לסיפורים סאבטקסט מאחר שהסיפור עצמו לא מסוגל לדון בצורה מפורשת בנושאים מסוימים, בשל צנזורה או דעת הקהל.
כמו כן, סאבטסקט משמש גם כדי להוסיף למורכבות היצירה, במטרה למשוך צופים.