כל מה שרצית לדעת על עיתונות מפלגתית בישראל:
העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.
כבר מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 וביתר שאת מאז מלחמת יום כיפור חל פיחות במעמדם כעיתונים בעלי רמת סיקור מהימנה וגבוהה והידרדרות לגירעונות כבדים.
נכון ל-2014 קיים מיעוט משמעותי של 5 ביטאונים מפלגתיים בעברית, בתפוצה דלה, כולם דתיים, בנוסף רואים אור ארבעה עיתונים מפלגתיים בערבית.
שורשיה של העיתונות הכתובה בעברית נעוצים עוד בתקופת הישוב הישן ובחברה היישובית של טרום המדינה.
העיתונים נולדו כדי לשמש ביטאונים רעיוניים לזרמים חברתיים-פוליטיים בחברה הארצישראלית.
מתוך כך נולדה העיתונות המפלגתית כהשתקפות של הזרמים הפוליטיים השונים שרווחו בחברה.
המשותף לכל העיתונים המפלגתיים, הוא שהעיתון המפלגתי היה נתון כולו לשליטת הממסד המפלגתי.
המפלגה הייתה ממנה את העורך הראשי ואת שאר בעלי המשרות הבכירות בעיתון.
בנוסף, נהלי הפרסום ומדיניותה היו מגויסים לצורכי המפלגה – הסיקור, הפרשנות והפובליציסטיקה.