כל מה שרצית לדעת על פרנציסקה ברוך:
פרנציסקה (או פרנצ'סקה) ברוך (נולדה ב-1901 בהמבורג, נפטרה ב-1989), ציירת ומעצבת גרפית, מעצבת לוגו עיתון הארץ ומספר גופנים (סוגי אות).
את הכשרתה בעיצוב גרפי וקליגרפיה עשתה במכללה הלאומית לאמנויות בברלין.
בתחילת דרכה עסקה בעיקר בעיצוב תעשייתי, ועבדה בעיצוב של צלחות חרסינה ופורצלן עבור בית חרושת מוביל שעל לקוחותיו נמנה גם בית המלוכה הגרמני.
בשנת 1920 זכתה בפרס עיצוב עבור עבודתה זו.
לאחר מכן עבדה במשרד המפקח על העיצוב האמנותי עבור הממשל הגרמני.
האמן היהודי יעקב שטיינהרדט פנה אליה בהצעה שתשתתף יחד עמו בעיצוב הגדה לפסח במהדורה ביבילופילית.
פרנציסקה, שלא ידעה עברית, נחשפה כך לתחום עיצוב האות העברית והחלה להתעניין בעיצוב גופנים עבריים ובעיצוב של כריכות ספרים באותיות עבריות.
עבור הגדה זו יצרה ברוך את הגופן סת"ם.
ההגדה, עם חיתוכי עץ של שטיינהרדט ואותיות פרי עיצובה.
ההגדה נדפסה ב-200 עותקים והיא פריט אספנות.
הגדה זו יצאה במקביל במהדורות מסחריות.
בשנת 1933 עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים.
בשנים הראשונות בארץ חיה בדוחק והתפרנסה, בצד עבודות גרפיקה מזדמנות, מאפייה ומכירה של עוגות מרציפן.
בנוסף עבדה הן עבור ממשלת המנדט כשרטטת מפות והן עבור ההגנה.
בראשית שנות ה-40 פנה אליה זלמן שוקן, בעל הוצאת שוקן ועיתון הארץ, בהצעה לעצב מחדש את לוגו העיתון (הלוגו המקורי צוייר על ידי זאב ז'בוטינסקי).
ברוך עיצבה את הלוגו באותיות המושפעות מכתב סת"ם אשכנזי, תוך הדגשה על "משיכות קולמוס" כביכול נכתבו על ידי סופר סת"ם.
שוקן ראה את העיצוב בעין יפה והציע לפרנציסקה ברוך לעצב עבור ההוצאה אות ייחודית.
כך פיתחה את גופן שוקן-ברוך עבור ספרי ההוצאה ואת גופן סת"ם עבור הדפסת ספרי קודש וכותרות ייחודיות.
בהמשך עבדה ברוך בעיצוב שטרי כסף, בולים וסמלים עבור ממשלת ישראל וכן במשרד פרטי לעיצוב ייחודי עבור אדריכלים.
היא גם המשיכה בעיצוב גופנים ובהם: "רמב"ם" ו"רחל", אות דקה שלא התאימה לדפוס המסורתי ולכן נגנזה בשעתה, בה מודפסים כמה מספרי הוצאת אבן חושן.