כל מה שרצית לדעת על קמח:
קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.
רכיבים עיקריים שנטחנים לקמח לאחר ייבוש או קלייה הם למשל זרעים, אגוזים, פירות ועוד.
שימושו העיקרי של הקמח הוא הכנת עיסה (בצק) ממנו אופים לחם או מאפים אחרים.
כבר מאז המהפכה החקלאית נהגו בני אדם לטחון זרעים של צמחים ממשפחת הדגנים ולהפיק מהם קמח.
כך למשל החלו לטחון גרעינים כגון גרעיני חיטה, שיפון וכוסמין.
עם צבירת הידע החלקאי הובן כי ניתן להכין קמחים גם מרכיבים נוספים בצמחים כך למשל החלו נפוצים גם קמחי קטניות כגון קמח חומוס, קמח עדשים, וקמח פולי מונג בהם שימוש נרחב במטבחי דרום אסיה ובהודו בפרט, וכן קמחי פירות דוגמת קמח בננות, קמח קוקוס, קמח תמרים (אשר קליפתם עשירה מאד בעמילן) ואף קמחים אחרים, דוגמת קמח שקדים.
מעבר לחלוקה לפי רכיבי צמחים (קמח גרעינים, קמח קטניות, קמח פירות וכו') ניתן לחלק את כל הקמחים הקיימים לשני סוגים עיקריים: קמח מלא וקמח לבן.
קמח מלא הוא כל קמח אשר הרכיב הצמחי ששימש להכנתו נטחן בשלמותו, כלומר בקליפתו (האכילה) המלאה (המכונה סובין) או לחלופין ללא כל ליטוש או עיבוד.
קמח לבן לעומת זאת, הוא קמח שבתהליך הכנתו הוסרה קליפת הגרעין.
טעמו של קמח לבן לרוב עדין יותר, והוא נח לשימור לזמן ממושך יותר, עם זאת הוא מכיל פחות רכיבים תזונתיים, משום שלרוב רכיבים תזונתיים עקריים נמצאים דווקא בקליפה.
כמו כן, באופן כללי, ככל שהקמח מלא יותר, ומכיל את כל הרכיבים המקוריים של רכיב הצמח, הוא אמור להיות כהה יותר.