כל מה שרצית לדעת על שוד הבנק של טיפליס:
שוד הבנק של טיפליס היה שוד מזוין שהתרחש ב-26 ביוני 1907 בכיכר ירוואן (כיום כיכר החירות) בטיפליס (כיום טביליסי).
משלוח מזומן לסניף הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית בטביליסי נשדד בידי הבולשביקים למטרת מימון הפעילות המהפכנית שלה.
השודדים תקפו כרכרה של הבנק מוקפת בחגורת שוטרים וחיילים מצבא הצאר והשתמשו ברימונים ואקדחים.
השוד בוצע כאשר הכרכרה עברה בכיכר המרכזית של העיר (גם באותם ימים וגם כיום), כיכר ירוואן, בקטע הדרך שבין סניף הדואר לבין סניף טיפליס של הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית (Государственный банк Российской Империи).
על פי מסמכי ארכיון רשמיים נהרגו במהלך השוד 40 איש ונפצעו 50 אחרים.
השודדים נמלטו עם 341,000 רובל (שווי משוערך לשנת 2008 כ- 3.
4 מיליון דולר).
השוד אורגן על ידי ההנהגה הבכירה של הבולשביקים ביניהם: ולדימיר לנין, יוסיף סטלין, מקסים ליטבינוב, לאוניד קראסין ואלכסנדר בוגדנוב, והוצא לפועל על ידי כנופיה של מהפכנים גאורגים בהנהגת סטלין ומקורבו בתחילת דרכו, קאמו.
השוד המזוין והקורבנות גרמו לשערוריה בקרב מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית כיוון שפעולות מן הסוג הזה נאסרו במפורש בקונגרס החמישי של המפלגה.
כתוצאה מכך, ניסו לנין וסטלין להרחיק את עצמם מהשוד.
השוד ותוצאותיו ומקרי שוד דומים פיצלו את ההנהגה הבולשביקית והעמידו את לנין כנגד בוגדנוב וקראסין.
למרות הצלחת של השוד והסכום הגדול שנשדד, הבולשביקים לא יכלו להשתמש ברוב השטרות הגדולים המתקבלים מהשוד כי המספרים הסידוריים שלהם היו ידועים למשטרה.
בינואר 1908 הגה לנין הגה תוכנית להמרת השטרות הגדולים בבת אחת במקומות שונים ברחבי אירופה, אך אסטרטגיה זו נכשלה והביאה למעצרם של המעורבים, פרסום עולמי, ותגובות שליליות מהתנועות הסוציאל-דמוקרטיות באירופה.
קאמו נלכד בגרמניה זמן קצר לאחר השוד אולם הצליח להימנע מהעמדה פלילית לדין על ידי התחזות למטורף במשך יותר משלוש שנים.
הוא הצליח לברוח מהמחלקה הפסיכיאטרית שבו שהה אבל נתפס שנתיים מאוחר יותר בתכנון שוד אחר.
הוא נידון למוות בגין פשעיו כולל השוד ב-1907, אך עונשו הומתק למאסר עולם.
הוא שוחרר לאחר המהפכה הרוסית של 1917.
אף אחד מהמשתתפים המרכזיים האחרים או המארגנים של השוד לא הועמד אי פעם לדין.