שנת כספים

כל מה שרצית לדעת על שנת כספים:
בכלכלה ובחשבונאות, שנת כספים (או שנה פיסקלית), ובהקשר לדיני מיסים גם שנת מס, היא פרק זמן של שנה, שלפיו מנהל ארגון את תקציבו.
בסופה של שנת הכספים מציג הארגון דוחותיו הכספיים, שלפיהם ניתן לבחון את ביצועיו הכספיים בשנה זו.
פעמים רבות שנת הכספים זהה לשנה הקלנדרית, כלומר נמשכת מינואר עד דצמבר, אך אין זה בהכרח המצב.
בבתי ספר, שנת הכספים מקבילה לשנת הלימודים.
תוצאות ביניים של הדוחות הכספיים מוצגים לפי רבעון – חלוקה של שנת הכספים לארבעה רבעים.
חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך נבחנות על ידי המשקיעים על-פי הדוחות הרבעוניים והשנתיים שלהן, ולכן נאמר לעיתים על מנהליהן שהם "חיים מרבעון לרבעון".
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://he.
wikipedia.
org/w/index.
php?title=שנת_כספים&oldid=24961803"קטגוריות: קצרמר כלכלהכלכלהחשבונאותשוק ההוןקטגוריה מוסתרת: קצרמר – כל הערכים
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשנת כספים:
קצרמר כלכלה
כלכלה
חשבונאות
שוק ההון

מוצר

כל מה שרצית לדעת על מוצר:
בכלכלה, המונח מוצר מתאר סחורה או שירות שיש להם שווי כספי; בדרך כלל סחורה או שירות אשר עברו עיבוד אנושי ותהליכי ייצור הקשורים לידע ולתנאים התרבותיים והחברתיים של הייצור.
בתחום השיווק, מוצר הוא כל דבר אשר ניתן להציע לשוק ואשר יספק את צורכי השוק.
בתחום הייצור והתעשייה, נרכשים מוצרים כחומרי גלם (או מיוצרים בהליכי מיחזור) ונמכרים כסחורה מוגמרת.
מצרכים הם בדרך כלל חומרי גלם (כמו מתכות ותוצרים חקלאיים), אבל מצרך יכול להיות נגיש גם לצרכן בשוק החופשי.
השימוש כיום במונח "מוצר" נרחב וכולל תחומים שאינם יצרניים גרידא, כמו בשירות הציבורי, שבו ה"מוצר" עשוי להיות נתונים או מידע (החלטות, וכו').
במקרו כלכלה, "תוצר" הוא מונח המתאר את מכלול המוצרים שיוצרו במשק מסוים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למוצר:
קצרמר כלכלה
כלכלה

ספורט בימי הביניים

כל מה שרצית לדעת על ספורט בימי הביניים:
תקופת ימי-הביניים, שהחלה בתקופת הקיסרות הרומית המאוחרת (במאה חמישית לספירה), הייתה תקופה של תמורות ותהפוכות, שהקרינו גם על עולם הפעילות הגופנית ותרבותה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לספורט בימי הביניים:
ימי הביניים
כלכלה
חברה ותרבות בימי הביניים
היסטוריה של הספורט

חינם

כל מה שרצית לדעת על חינם:
מוצר או שירות אשר ניתנים ללא תמורה נחשבים שניתנו בחינם.
נתינה שכזו, תמיד כרוכה בעלות כלשהי, בין אם היא עלות כספית (בשל עלות חומרי גלם, שכר לעובדים וכולי), ובין אם היא תשומת לב או השקעת זמן בדבר הניתן – אך העלות לא מושתת על המקבל.
ישנן סיבות רבות למתן דברים בחינם, ונתינה כזאת מבוססת על מודל עסקי מסוים או מעידה על אינטרס מסוים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחינם:
עלויות
כלכלה
שיווק
סוציולוגיה של הנתינה

הגבירה והחד-קרן

כל מה שרצית לדעת על הגבירה והחד-קרן:
הגבירה והחד-קרן (בצרפתית: La dame à la licorne) הוא שמו של מחזור של שישה שטיחי קיר הנחשבים לפאר היצירה של אמנות ימי הביניים.
השטיחים נארגו בפלנדריה במאה ה-16.
חמישה מהשטיחים מתארים אחד מחמשת החושים: טעם, שמיעה, ראייה, ריח ומגע.
השטיח האחרון נקרא "לתשוקתי היחידה" ("A mon seul désir").
בכל אחד מהשטיחים מתוארת גבירה עם חד-קרן, ובחלקם גם קוף או אריה.
השטיחים עשויים בסגנון מילפלר ("אלף פרחים").

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להגבירה והחד-קרן:
כלכלה
חברה ותרבות בימי הביניים
שטיחים
טפטינים

השעות העשירות מאוד של דוכס ברי

כל מה שרצית לדעת על השעות העשירות מאוד של דוכס ברי:
ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי (בצרפתית: Très Riches Heures du Duc de Berry) הוא ספר שעות שהוכן עבור ז'אן, דוכס ברי בשנת 1410.
ספר מאויר זה, המשמש כלוח שנה, נחשב לאחד הספרים המאוירים החשובים ביותר שנכתבו במהלך המאה ה-15, אם לא החשוב שבהם.
הספר כולל 416 עמודים, כאשר ב-131 מהם מיניאטורות (איורים צבעוניים) במלוא העמוד, ובעמודים רבים אחרים מופיעים איורים קטנים.
בספר 300 אותיות ראשיות מעוטרות בסגנון הגותי.
העבודה על הספר נמשכה כשנה.
בראשיתו אויר הספר על ידי האחים לימבור, ובהמשך אויר בהנחיית ברתלמי ואן אייק וז'אן קולומב.
כיום מוצג הספר במוזיאון קונדה בטירת שנטילי שבצרפת.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להשעות העשירות מאוד של דוכס ברי:
כתבי יד מאוירים
כלכלה
חברה ותרבות בימי הביניים
ספרות ימי הביניים
לוחות שנה

סטגפלציה

כל מה שרצית לדעת על סטגפלציה:
בכלכלה, סְטַגְפְלַצְיָה (מאנגלית: stagflation) היא מצב בו שיעור האינפלציה גבוה, הצמיחה הכלכלית מאטה ושיעור האבטלה נשאר גבוה.
הסטגפלציה מעלה דילמה בפני קובעי המדיניות הכלכלית, מאחר שפעולות שנועדו לרסן את האינפלציה עלולות להחמיר את המיתון הכלכלי ולהפך.
המונח נטבע על ידי איאן מקלאוד (Iain Macleod), ששילב בין המילים סטגנציה ואינפלציה בנאום בפרלמנט הבריטי ב-1965.
הקונספט ראוי לציון מאחר שעל פי התפיסה הקיינסיאנית לפיה נהגו לחשוב בין סוף מלחמת העולם השנייה לשנות השבעים המאוחרות, אינפלציה ומיתון סותרים זה את זה, כפי שהיחסים ביניהם מתוארים בעקומת פיליפס.
בנוסף חשוב לדעת מהי סטגפלציה מאחר שהוכח כי מאוד קשה, ויקר מאוד מבחינת גירעונות תקציביים, לצאת ממנה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לסטגפלציה:
כלכלה

מדינה מתפתחת

כל מה שרצית לדעת על מדינה מתפתחת:
המונח מדינה מתפתחת מציין, באופן כללי, מדינה שבה קיימת רמה נמוכה של רווחה חומרית לתושביה, כגון של תשתיות, טכנולוגיה, השכלה, כלכלה, בריאות, ושירותים.
עם זאת, אין הגדרה יחידה המקובלת בכל העולם למונח מדינה מתפתחת, ולפיכך – קיימות מדינות מתפתחות שבהן רמת הרווחה החומרית נמוכה ביותר – לעומת אחרות בהן רמה זו גבוהה עד מאד.
מדינות אלה שוכנות בעיקר באמריקה הדרומית והמרכזית, באפריקה, ובמרבית אסיה.
תושביה סובלים לרוב ממצוקות רבות כגון אבטלה, מצוקת דיור, תנאי תברואה ירודים, עוני ורעב.
רוב התושבים הם כפריים אשר מקור פרנסתם העיקרי הוא חקלאות.
שיטות העבודה במדינות אלו הן לרוב מסורתיות (לא מודרניות וללא מכונות תעשייתיות) ומספקות תוצרת מועטה.
מדינות אלה מהוות כחמש-שישיות ממדינות העולם.
נהוג להגדיר את מדינות העולם השלישי כמדינות מתפתחות.
לעומת זאת, נהוג להגדיר כמדינות מפותחות את אלה החברות למשל בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), אשר קבע קריטריונים כלכליים, משפטיים וחברתיים, שבהם חייבות לעמוד מדינות המעוניינות להצטרף לשורותיו.
מדינות שכלכלתן מתקדמת יותר מאשר כלכלת מדינות מתפתחות אך שאינן עומדות במלוא הקריטריונים של מדינה בעלת כלכלה מפותחת, נכללות לרוב תחת ההגדרה של "מדינות שנעשו-מתועשות לאחרונה".

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למדינה מתפתחת:
קצרמר גאוגרפיה
מדע המדינה
כלכלה
סוציולוגיה
גלובליזציה

שקילות פער הריביות הנומינליות המכוסות

כל מה שרצית לדעת על שקילות פער הריביות הנומינליות המכוסות:
בכלכלה, שקילות פער הריביות המכוסות הוא מושג הקושר בין הריבית הנומינלית במשק המקומי לבין הריבית הנומינלית במשק זר באמצעות פרמיית הפורוורד השוררת בין שני המשקים.
המונח העברי מקביל לאנגלי – Covered Interest Parity.
שקילות פער הריביות המכוסות בניסוחה המתמטי היא קשר בין הריבית הנומינלית המקומית (i) לבין הריבית הנומינלית הזרה (*i) לבין פרמיית הפורוורד ( f p {\displaystyle fp} ): ( i + 1 ) = ( i ∗ + 1 ) ( f p + 1 ) {\displaystyle (i+1)=(i*+1)(fp+1)} שקילות זו משמשת בפועל בשוקי ההון לשם תמחור עסקאות במטבע חוץ כמו עסקאות עתידיות, עסקאות סוואפ, אופציות על שער החליפין, אסטרטגיות מטבעיות ועוד.
השימוש בשקילות זו נעשה, למשל, בעת תמחור עסקאות פורוורד כלהלן: ( F = S ( f p + 1 ) = S ( i + 1 ) / ( i ∗ + 1 {\displaystyle (F=S(fp+1)=S(i+1)/(i*+1} כאשר, F= שער הפורוורדS= שער הספוט ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שקילות פער הריביות הנומינליות המכוסות".
אוחזר מתוך "https://he.
wikipedia.
org/w/index.
php?title=שקילות_פער_הריביות_הנומינליות_המכוסות&oldid=24662142"קטגוריות: כלכלהשוק ההוןקטגוריה מוסתרת: ויקיפדיה – ערכים יתומים
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשקילות פער הריביות הנומינליות המכוסות:
כלכלה
שוק ההון

הפרטה

כל מה שרצית לדעת על הפרטה:
הַפְרָטָה היא הליך בו מועבר או נמכר רכוש הכלל לידיים פרטיות והופך להיות קניין פרטי.
הליך מנוגד, בו נקנה או נלקח קניין פרטי על ידי הממשלה או משטר מכונה הלאמה.
המונח מקושר לעיתים קרובות עם מכירתן של חברות ממשלתיות או שירותים ציבוריים לחברות פרטיות.
שירותים וחברות כאלו כוללים בין השאר ארגונים העוסקים באספקת שירותי תשתית ותעשייה, כמו חברות העוסקות במחצבים, חשמל ואנרגיה, מים, תחבורה, ותקשורת.
תחומים אחרים בהם מתקיימות פעולות הפרטה הם בשירותי הבריאות והחינוך וכן במערכות בנקאות וכספים.
הפרטה מתבצעת במהלך המרת כלכלה בעלת אופי סוציאליסטי, שבה יש מעורבות רבה של המדינה בכלכלה, לכלכלה קפיטליסטית בעלת כלכלת שוק, שבה מעורבותה של המדינה פחותה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להפרטה:
ויקיפדיה: השלמה – מדעי החברה
הפרטה
כלכלה