הגדרה עצמית

כל מה שרצית לדעת על הגדרה עצמית:
"הגדרה עצמית" (באנגלית: self-determination) היא מושג במשפט הבינלאומי שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש.
המושג מיוחס לנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, אם כי נעשה שימוש במושגים דומים גם לפניו.
עקרון הזכות להגדרה עצמית עמד בבסיס הסכם ורסאי שנחתם אחרי מלחמת העולם הראשונה, והורה על הקמת מדינות לאום חדשות באירופה במקום האימפריה האוסטרו-הונגרית והקיסרות הגרמנית.
מאוחר יותר עמד העיקרון הזה בבסיס הדרישה לדה-קולוניזציה, כלומר ביטול השלטון האירופי הקולוניאלי באפריקה ובאסיה.
המושג "הגדרה עצמית" התייחס מלכתחילה לאוכלוסייה בעלת שפה ותרבות משותפות ("לאום") היושבת בטריטוריה מוגדרת.
מימוש ההגדרה העצמית נעשה באמצעות הכרזה על הטריטוריה ועל הציבור היושב בה כמדינת לאום, או כחלק אוטונומי בתוך פדרציה.
תוך כדי מימוש עקרון ההגדרה העצמית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, התבררה הבעייתיות שבו – קבלת כל התביעות להגדרה עצמית איימה לפצל את אירופה למדינות זעירות וליצור עוד ועוד גבולות מדיניים שיחסמו מעבר חופשי של אנשים וסחורות.
את הבעיה ניסו לפתור באמצעות הקמת פדרציות כגון יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ואחרות, אולם פתרון זה נחל כישלון, כיוון שהעמים שישבו במדינות אלה לא הצליחו לקיים שלטון משותף לאורך זמן.
מלבד זאת, לא כל עם ישב בטריטוריה מוגדרת.
יהודי אירופה, למשל, ישבו בקהילות קטנות יחסית בכל רחבי היבשת.
ההונגרים היו מפוצלים בין הונגריה עצמה לבין מחוז טרנסילבניה שבלב רומניה.
יישום הזכות להגדרה עצמית נתקל בבעיות קשות אף יותר בתקופת ביטול השלטון הקולוניאלי, בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 ובשנות ה-60 של אותה מאה.
הגבולות המדיניים באפריקה ובאסיה הוגדרו על-פי אינטרסים של המעצמות האירופיות, ולעיתים קרובות התעלמו ממאפייני התושבים המקומיים, כגון דת, מנהגים, שפה וכיוצא באלה.
האו"ם, שקיבל את הזכות להגדרה עצמית כחלק מאמנת האו"ם (בתיקון משנת 1951), והמדינות החברות בו, ראו את מימוש הזכות בתוך הגבולות הקיימים, ובכך הביאו להקמת מדינות רב-לאומיות שמתקשות לקיים שלטון משותף.
באירופה, אחרי מלחמת העולם השנייה אוזנה הזכות להגדרה עצמית באמצעות הקמת ארגונים לשיתוף פעולה בינלאומי.
החשוב שבהם הוא האיחוד האירופי שמאפשר מעבר חופשי של אנשים וסחורות בין המדינות החברות בו, וכן מסגרת חוקתית משותפת למדינות החברות.
כל זאת, תוך כדי שמירת עצמאותה של כל מדינה חברה.
המבנה הזה החזיק מעמד שנים רבות, אולם לאחרונה הוא עומד בפני אתגרים מסובכים: הגירה מסיבית ממדינות אפריקה ואסיה שמשנה את הרכב האוכלוסייה בחלק מהמדינות וכמו כן תופעת הגלובליזציה, כלומר פיתוח אמצעי תחבורה ותקשורת מהירים שיוצרים קהילות בינלאומיות ותאגידים מסחריים בינלאומיים שנוגסים בכוחן של מדינות הלאום והארגונים הבינלאומיים שהקימו.
התנועה הציונית העמידה, עם הקמתה, במרכז מטרותיה את זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי בארץ ישראל.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להגדרה עצמית:
משפט בינלאומי פומבי
יחסים בינלאומיים
מדע המדינה
לאומיות
וודרו וילסון

גלובליזציה פוליטית

כל מה שרצית לדעת על גלובליזציה פוליטית:
במסגרת השינויים החלים בעולם מאז השליש האחרון של המאה ה-20, המכונים "גלובליזציה", חלו שינויים במבנה המדינה ובהיחסים בין המדינות.
השינוי המרכזי בגאופוליטיקה העולמית בתקופה זו הוא קריסתה של ברית המועצות ובעקבותיה של כל הגוש הסובייטי.
שינוי זה גרר בעקבותיו מספר שינויים נוספים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לגלובליזציה פוליטית:
מדע המדינה
גלובליזציה

פליט

כל מה שרצית לדעת על פליט:
אמנת הפליטים קובעת כי פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפליט:
פליטים
מדע המדינה
סוציולוגיה פוליטית

עצמאות

כל מה שרצית לדעת על עצמאות:
במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.
למעשה לא קיימת עצמאות מוחלטת אלא תמיד העצמאות היא יחסית, החל ממצב של עצמאות כמעט מוחלטת (כמו ארצות הברית) ועד למצב של עצמאות מדומה למעשה (למשל, צרפת של וישי).
עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבינלאומית בעצמאותה.
רוב המדינות מציינות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון.
מדינות רבות נוהגת לציין את ייסוד עצמאותן באמצעות הכרזה.
בין מדינות אלו ניתן למנות את ישראל ואת ארצות הברית.
צריך להבדיל בין המושג "עצמאות" לבין המושג "אוטונומיה".
באוטונומיה (בניגוד לעצמאות) יש ריבונות חלקית של ישות מסוימת, עם שליטה כללית של ישות רחבה יותר.
במהלך ההיסטוריה היו שלושה גלים גדולים של יצירת עצמאויות:1770–1830: היווסדות ארצות הברית וסיום הקולוניאליזם הספרדי באמריקה הדרומית.
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה: בעקבות התפרקותן של האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
1945–1979: נפילתו של האימפריאליזם המודרני באפריקה, באוקיינוס השקט ובמזרח התיכון.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעצמאות:
קצרמר מדע המדינה
לאומיות
מדע המדינה

רשות מבצעת

כל מה שרצית לדעת על רשות מבצעת:
במדע המדינה, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמיניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה.
על פי עקרון הפרדת הרשויות, כוחה של המדינה מתחלק לזרועות נפרדות כשתפקידה של הרשות המבצעת הוא ליישם, לתמוך ולאכוף את החוקים אשר נחקקו על ידי הרשות המחוקקת על פי פירושה של הרשות השופטת.
במדינות רבות הרשות המבצעת היא הממשלה, אך רעיון זה נכון במדינות דמוקרטיות כאשר בדיקטטורות ובמונרכיות אבסולוטיות גם כאשר ישנה ממשלה, כל הכוח של כל הרשויות נתון בידי העריץ.
במדינות בהן יש דמוקרטיה נשיאותית תפקיד ראש המדינה ממולא על ידי ראש הרשות המבצעת, בעוד במדינות בהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית, כמו בישראל, נשיא המדינה אינו חלק מהרשות המבצעת.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לרשות מבצעת:
מדע המדינה
ממשל ומדיניות
רגולציה

שוויון

כל מה שרצית לדעת על שוויון:
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידיאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם; כגון שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות.
במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה: ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר.
כמה מהאידאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידיאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשוויון:
ויקיפדיה: שכתוב – מדעי החברה
ריבוד ואי שוויון
אתיקה
מדע המדינה
סוציולוגיה
סוציאליזם
סוציולוגיה פוליטית
ליברליזם

כלל הברזל של האוליגרכיה

כל מה שרצית לדעת על כלל הברזל של האוליגרכיה:
"כלל הברזל של האוליגרכיה" נוסח על ידי הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס בספרו "מפלגות פוליטיות".
לפי כלל זה, היווצרות אוליגרכיה בארגונים המתנהלים באופן דמוקרטי היא בלתי נמנעת, והיא תוצאה של סיבות טכניות.
מיכלס ניסח כלל זה לאחר מחקר שערך בארגונים סוציאליסטים ואיגודים מקצועיים באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לכלל הברזל של האוליגרכיה:
סוציולוגיה פוליטית
מדע המדינה

פוסטקולוניאליזם

כל מה שרצית לדעת על פוסטקולוניאליזם:
פוסטקולוניאליזם (אנגלית: Postcolonialism) הוא שם כולל למערכת תאוריות המתמודדות עם המורשת המקומית במהלך ולאחר ההשתחררות מהשלטון הקולוניאלי האירופי מן המאה ה-19, ובמיוחד עם בעיית גיבושה של זהות לאומית עם קיצו.
תאוריות אלה עוסקות בדרך בה ידע על עמים ויחידים, שנמצאו או נמצאים תחת שלטון קולוניאלי, שירת את האינטרסים של המדינות הקולוניאליסטיות, והן מעלות שאלות כלליות עוד יותר לגבי האופן בו ידע על עמים כבושים נוצר, כיצד משתמשים בו וכיצד עמים ויחידים שחיו תחת שלטון זר מכוננים את זהותם מחדש.
מרבית התאוריות הפוסטקולוניאליסטיות מושפעות ממושג ה"כוח" של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.
הן בוחנות כיצד מתוארים עמים, הנמצאים תחת שלטון קולוניאליסטי, וכיצד מתגבשת מערכת סמלים ודימויים, שמתוארים כידע אובייקטיבי, על עמים אלה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפוסטקולוניאליזם:
תאוריות סוציולוגיות
מדע המדינה
קולוניאליזם
פוסטקולוניאליזם
לאומיות

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו

כל מה שרצית לדעת על לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו :
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט.

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.
חוקים נחקקים על ידי הגוף המחוקק במערכת השלטון במדינה, על מנת לשמור ולהגן על שלום הציבור ורווחתו, להסדיר את החיים בחברה ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית.
בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע להתנהגות הפרט וכן חובות וזכויות האזרח.
החוק הוא נורמה משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים.
כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).
כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף.
במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של הרשות השופטת לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.
החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון.
כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.
ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך ענישה המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת.
שימוש בענישה זו מכונה אכיפת החוק, והוא חוקי ומקובל.
ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים גניבה, רצח ושוד.
איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.
סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים.
לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה באי-סדר חברתי.
מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן הדין.
ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את התקדים המחייב, שנקבע על ידי בית המשפט הרלוונטי, או את המנהג המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.
תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה.
התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה משפטים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו :
מדע המדינה
חוקים
חוק ומשפט

הקהילה הכלכלית של אירו-אסיה

כל מה שרצית לדעת על הקהילה הכלכלית של אירו-אסיה:
הקהילה הכלכלית של אירו-אסיה (רוסית: ЕврАзЭС, Евразийское экономическое сообщество) הוא ארגון כלכלי בינלאומי שמיועד לייצר גבולות מכס משותפים בין המדינות החברות בו, ועידוד שיתופי פעולה כלכליים בין המדינות החברות.
מזכ"ל הארגון הנוכחי הוא טאיר מאנסורוב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להקהילה הכלכלית של אירו-אסיה:
מדע המדינה
אירופה: כלכלה
אסיה: כלכלה
ארגונים בינלאומיים אזוריים