תרבות חומרית

כל מה שרצית לדעת על תרבות חומרית:
בארכאולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המושג תרבות חומרית (מהמילה חומר) מתייחס להיבט המוחשי-מעשי של התרבות, בניגוד לתרבות הרוחנית שאינה חומרית.
התרבות החומרית היא מכלול החפצים הגשמיים (כלים, ציוד, יצירות אמנות וכדומה) והתהליכים שנוצרו על ידי בני אדם המשתייכים לתרבות מסוימת או שימשו אותם לביצוע משימות משותפות או אישיות וכן הטכנולוגיה בה יוצרו.
לדוגמה: מבנים (אוהל או וילה), לבוש, כלים (תנור מיקרוגל, מזגן).
כל חברה מייצרת חפצים לשימושה, יכולות הייצור ומידת התחכום מתפתחות עם הזמן עקב פיתוח ואימוץ טכנולוגיות והתפתחות המדע.
הטכנולוגיה משקפת את הידע שהחברה צברה ומיישמת כדי להתקיים בסביבה הפיזית שלה [האוהל הבדואי, האינטרנט – כשפת תקשורת בחברות בינלאומיות].
ההיבט החומרי נותן בעיקר מענה לצרכים האינסטרומנטאליים של האנשים, עוזר בארגון החיים, בכלכלה ובהישרדות.
תרבויות בודדות קופאות על שמריהן ולא מפתחות טכנולוגיות חדשות, אולם רוב החברות מייצרות לעצמן מוצרים על פי צורכי חבריהן.
בכל תקופה ובכל תרבות שיא כושר הייצור שונה מאשר בתרבויות ובתקופות אחרות, ולכן יש לבחון כל תרבות חומרית בהתאם לתקופתה ודרך החשיבה של התרבות אותה בוחנים.
על סמך תוצריה החומריים של חברה, ניתן להסיק מסקנות לגבי תרבותה הלא חומרית, וזאת מאחר שחפצים נועדו לענות על צורך או רצון, ברצונות ובצרכים גלומים רכיבי תרבות כמו נורמות, ערכים ואמונות, ובמימושם גלום הידע הצבור בחברה הנדונה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתרבות חומרית:
תרבות
סוציולוגיה
ארכאולוגיה

דקונסטרוקציה

כל מה שרצית לדעת על דקונסטרוקציה:
בפילוסופיה קונטיננטלית ובביקורת הספרות, דֵּקוֹנְסְטְרוּקְצְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: פֵּרוּק) היא שיטה (או, יש הטוענים, "מאורע") פילוסופית וספרותית פוסט סטרוקטורליסטית, שתוארה לראשונה על ידי הפילוסוף היהודי-צרפתי ז'אק דרידה.
בניסוח כללי, דקונסטרוקציה היא פירוק הטקסט והבנייתו מחדש במסגרת קריאה ביקורתית של טקסטים בשיטה הדומה לזו של דרידה.
מתודה זו חותרת תחת מבנים של משמעות בטקסט עצמו, כדי לפורר כל משמעות יציבה או אפשרית בקרבו.
על פי רוב, דקונסטרוקציה נחשבת תנועה ליברלית אקדמית, ואחד מעמודי התווך הפילוסופיים של הפוסטמודרניזם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדקונסטרוקציה:
תורת הספרות
פילוסופיה של הלשון
סוציולוגיה

אבטלה

כל מה שרצית לדעת על אבטלה:
בכלכלה, אַבְטָלָה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר.
מקובל להבחין בין מובטל, בעל כושר עבודה המעוניין לעבוד ואינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר, לבין בלתי מועסק, בעל כושר עבודה שאינו עובד ואינו מעוניין בעבודה, ומבקש עבודה, המחפש עבודה באופן פעיל.
נהוג למדוד אבטלה לפי שיעור האבטלה – מספר כלל האנשים שאינם עובדים אך מעוניינים לעבוד וזמינים לעבוד, מחולק בכלל כוח העבודה.
קיים קושי בהגדרת אדם המסוגל ויכול לעבוד, עקב קשיים בליקוט נתונים.
שוק העבודהשכר ממוצעשכר מינימוםאבטלהיחסי עבודהפנסיה
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאבטלה:
עוני
שוק העבודה
כלכלה
סוציולוגיה

מעמד חברתי

כל מה שרצית לדעת על מעמד חברתי:
במדעי החברה, מתאר המונח מעמד קבוצת אנשים החולקים סטטוס חברתי דומה.
מקור המושג מעמד חברתי בהגות החברתית של סוף המאה ה-18, והמושג זכה לחשיבות גדולה במיוחד בעקבות המהפכה הצרפתית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למעמד חברתי:
סוציולוגיה
ריבוד ואי שוויון
קבוצות חברתיות

גזע (אדם)

כל מה שרצית לדעת על גזע (אדם):
המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַווג שנעשה בו שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף.
לרוב נעשית החלוקה על בסיס מאפיינים פנוטיפיים מובחנים כדוגמת מראה חיצוני (גם אם מדובר באנשים ממוצא מעורב, כגון שחורים, לבנים, וצבעונים).
עם זאת, קיימות גם חלוקות אחרות לגזעים אנושיים המתבססות על עקרונות מגוונים, כגון על בסיס גאוגרפי (אירופיים, אפריקאים או אסיאתיים); שבטי (כגון צ'ירוקי או זולו); משפחות לשוניות (כגון סלביות, לטיניות, הודו-אירופיות או שמיות); מיעוטים (כגון יהודים או צוענים); מאפיינים ביולוגיים (כגון סוג דם או היקף הגולגולת); ומאפיינים גנטיים.
תאוריות מוקדמות על אודות החלוקה האנושית לגזעים התבססו על מאפיינים פנוטיפיים כוללניים, כגון צבע עור.
הן לא התבססו על מובחנות ביולוגית גנטית, שכן נוצרו שנים רבות לפני תחילת פיתוחו של מדע הגנטיקה.
כך, למשל, אפריקאי ויליד אוסטרלי נחשבו על ידי בלומנבך כשייכים ל"גזע השחור" אף על פי שבמוצאם הם אינם קרובים יותר משאר האנשים.
הגדרות מאוחרות יותר הצביעו על מאפיינים ביולוגיים תורשתיים, שאינם חיצוניים בהכרח, כמופיעים בתדירות גבוהה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות יותר מאשר באחרות, כבסיס לחלוקה לגזעים.
החל ממחצית המאה ה-20, בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה.
הביקורת התמקדה בטענה שיותר משהמונח מציין מהות כלשהי של "גזע", הוא משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית.
היינו, לדעת המבקרים, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.
לפי גילוי דעת של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים: .
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}גזעים טהורים, במובן של אוכלוסיות הומוגניות מבחינה גנטית, אינם קיימים במין האנושי בימינו וגם אין הוכחה כי הם התקיימו אי פעם בעבר.
— הצהרה של האגודה באתרהעם ריצוף גנום האדם התגלה שהשונות הגנטית בתוך אפריקה גדולה הרבה יותר מאשר מחוץ לאפריקה, ועל כן אם ניתן לחלק את מין האדם לגזעים, זו הייתה חלוקה בין קבוצות בתוך אפריקה ולא קבוצות חוץ-אפריקאיות.
גילוי נוסף הוא שבמיון על פי תכונות שאינן נראות, למשל סוגי דם, מתקבלת חלוקה שונה לחלוטין מאשר חלוקה ע"פ צבע עור.
על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית הסיבה לחלוקה על פי צבע עור טבועה בנפש האדם: הצורך באבחנה בין "אנחנו" ל"הם", וצבע עור פשוט קל לראות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לגזע (אדם):
ויקיפדיה: עריכה – מדעי החברה
קבוצות מוצא
גזענות
מדעי החברה
סוציולוגיה
אנתרופולוגיה
היסטוריה
דמוגרפיה
גנטיקה
אבולוציית האדם
פסאודו-מדע
קולוניאליזם
היסטוריה של המדע

שוויון

כל מה שרצית לדעת על שוויון:
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידיאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם; כגון שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות.
במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה: ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר.
כמה מהאידאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידיאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשוויון:
ויקיפדיה: שכתוב – מדעי החברה
ריבוד ואי שוויון
אתיקה
מדע המדינה
סוציולוגיה
סוציאליזם
סוציולוגיה פוליטית
ליברליזם

אתניות

כל מה שרצית לדעת על אתניות:
אתניות היא מאפיין תרבותי המקושר לקבוצה חברתית מסוימת של בני אדם, כאשר קבוצה זו יכולה להתפרס על פני מדינות שונות ואינה חייבת להתרכז במדינה אחת בלבד.
במקרים רבים, אתניות היא שם נרדף לגזע, שכן היא נסמכת על מוצא משותף של הקבוצה החברתית (לעתים, מוצא מדומיין).
בעוד אתניות וגזע הם מושגים קרובים, המושג אתניות נעוץ ברעיון של קבוצה חברתית, אשר חולקת זהות לאומית, שבטית או דתית, ובעלת מאפיינים משותפים, כגון שפה ומסורת תרבותית כרקע.
בניגוד לאתניות, גזע הוא מונח מסַוֶג בו נעשה שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, לרוב על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים.
בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה.
הביקורת טוענת, כי המונח "גזע", משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית.
דהיינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.
בעקבות כך, המושג אתניות הפך למושג מוביל, על חשבון המושג "גזע".
במאה ה-19 החלה להתפתח האידאולוגיה הפוליטית של אתניות לאומית, שהיא צורה של לאומיות, שבה המדינה שואבת לגיטימציה פוליטית מאתניות.
כך, המושג המעורפל גזע, נקשר יחד עם לאומיות.
שתי דוגמאות קיצוניות לחברות המתרכזות סביב קשרים אתניים ניתן למצוא בקרב האימפריה הגרמנית (1871–1918) ובגרמניה בתקופת הרייך השלישי.
השאיפות האימפריאליסטיות של הממשל הגרמני נומקו בכך שהשתלטות על שטחים היא למעשה שליטה מחדש באדמות שהיו "מאז ותמיד" מאוכלסות בגרמנים מבחינה אתנית.
גם ההיסטוריה של הבלקן הייתה רצופה במלחמות על רקע אתני.
בהקשר זה, המושג אתניות משמש גם כדי להצדיק קשרים היסטוריים.
בעידן הפוסט-מודרני, אתניות אינה רק מקשרת בין פרטים לאומה ספציפית, אלא מתמקדת בעבר ובתרבות המקשרים בין פרטים שונים היוצרים יחד קבוצה חברתית.
המושג אתניות יכול להתייחס לקבוצה אתנית ייחודית, אך כזו שמתקיימות בה זהויות ומסורות קבוצתיות שונות.
דוגמה לכך היא מדינת ישראל, שבה יהודי המדינה מהווים קבוצה אתנית אחת, שבה יש מגוון מסורות של עדות שונות, למשל אשכנזים ומזרחים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאתניות:
אתניות
סוציולוגיה
אנתרופולוגיה

אומה

כל מה שרצית לדעת על אומה:
אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת.
בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף.
כיום רוב האומות מקושרות למדינה (מדינת לאום), אך ישנן אומות מסוימות שלא שייכות לאף מדינה, כגון הכורדים והטטרים, ואומות המפוצלות בין מספר מדינות, כגון גרמנים, ערבים, ורומנים.
ישנן גם מדינות המורכבות משני לאומים (מדינות דו-לאומיות) כגון בלגיה, ומדינות המורכבות ממספר רב של לאומים (מדינות רב-לאומיות) כגון שווייץ.
הדעות חלוקות בנוגע להגדרה של אומה.
במספר גדול של המדינות המודרניות, יש מגוון של אנשים עם מנהגי תרבות ומקור אתני שונה.
יש לאומים אשר לא התאגדו סביב השתייכות מולדת כלשהי אלא סביב יסודות של ערכים, ואידאולוגיות מתוך בחירה, דוגמת ארצות הברית, שיש בה כמות גדולה של מהגרים, אך גם היא מתוארת לעתים קרובות כאומה האמריקנית.
עם זאת הלאום בארצות הברית נשען באופן כללי על תרבות משותפת, התרבות האנגלו-סקסית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאומה:
קצרמר מדע המדינה
סוציולוגיה
לאומיות

תרבות הצריכה

כל מה שרצית לדעת על תרבות הצריכה:
תרבות הצריכה (באנגלית: Consumerism) היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי.
המונח תרבות הצריכה משמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי.
תרבות הצריכה אינה רק תיאור של תרבות צריכה במקום מסוים אלא מושג ביקורתי המשלב בתוכו ביקורת על האידאולוגיה והפרקטיקה של הקפיטליזם ועל התנהגות הסקטור התאגידי.
טענה זו היא חלק מניתוח חברתי המצביע על כך שתרבות הצריכה של ימינו מנותבת על ידי תאגידים גדולים לצריכה אישית מוגזמת ועיוורת.
כמו כן, הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי אותם תאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי.
כדי לצמצם את תרבות הצריכה אפשר גם להפחית במקור את הצריכה של המוצרים, וכן להשתמש בהם שימוש חוזר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתרבות הצריכה:
סוציולוגיה
כלכלה
תרבות
אנטי גלובליזציה
מחאה אנטי תאגידית

הגירה

כל מה שרצית לדעת על הגירה:
הגירה היא תנועת אוכלוסייה ממקום למקום, בתוך מדינות, בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להגירה:
הגירה
סוציולוגיה
דמוגרפיה