כל מה שרצית לדעת על אוצרות בית המקדש:
אוצרות בית המקדש הם כלים יקרי ערך ששימשו בפולחן של בית המקדש בירושלים וכן מתכות יקרות (כסף וזהב) שהיו בו.
החפץ בעל המשמעות הגדולה ביותר היה ארון הברית.
לא כל כלי הפולחן נכללים בהגדרה "אוצרות".
המזבח החיצוני למשל היה בעל משמעות דתית ראשונה במעלה אולם ערכו הכספי עבור מי שחפץ באוצרות נמוך מאד, לעומתו המזבח הפנימי ושולחן הפנים העשויים עץ המצופה זהב היו גם בעל ערך גבוה במתכת ממנו היו עשויים.
על פי מסורת, אוצר בית המקדש נוסד מכספים שאסף יוסף במצרים והובאו לארץ ישראל עם יציאת מצרים.
במרוצת השנים נבזזו אוצרות המקדש מספר פעמים על ידי כובשים ואף על ידי שליטים מקומיים שנזקקו לכסף.
אך האוצר שב להתמלא מתרומותיהם ומיסיהם (דמי מחצית השקל) של יהודים מיהודה, ישראל ואף מחוץ לארץ ישראל.
כמו מקדשים אחרים בעולם העתיק, נחשב בית המקדש כמקום בטוח שגנבים לא יבואו אליו, ולכן שימש להפקדת כספים וחפצים בעלי ערך על ידי עשירי הארץ.
במקורות השונים המדברים על ביזת האוצרות לא נמצאה התייחסות נפרדת לרכוש המופקד.
עקב קדושתם של כלי המקדש, בכל פעם שהייתה נשקפת סכנה, נעשו מאמצים לגנוז לפחות את הכלים החשובים ולשמור אותם לדורות הבאים.
על גניזות אלו יש סיפורים ואגדות שונים.
בעקבות סיפורים נערכו חיפושים רבים בניסיון למצוא את הרכוש המוחבא.