כל מה שרצית לדעת על אנרכיזם-קווירי:
אנרכיזם-קווירי (או אנרכה-קוויריות) היא אידאולוגיה אנרכיסטית הדוגלת באנרכיזם ובמהפכה חברתית כדרך לשחרור מגדרי ומאבק בהומופוביה, בלסבופוביה, בביפוביה, בטרנספוביה, בהטרונורמטיביות, בהטרוסקסיזם, בפטריארכיה ובבינאריה מגדרית.
אנרכה-קוויריות מדגישה את המאבק בדיכוי מיני ומגדרי, ויוצאת נגד תופעות דיכוי והדרה של נשים ולהט"ב בתוך תנועות אנרכיסטיות.
אנרכיזם-קווירי לא עומד בניגוד למשנות אנרכיסטיות כגון אנרכו-קומוניזם או אנרכו-סינדיקליזם בהכרח, אלא טוען שאין שחרור חברתי ופוליטי ללא שחרור מגדרי.
אנרכיזם קווירי מקשר בין תאוריה קווירית, הקוראת תיגר על ה"נורמלי" בתחומי מגדר ומיניות, לבין אנרכיזם, הקורא תיגר על סמכות, אדנות, ומבני-כוח באשר הם.
כך מאתגרת ביקורת אנרכה-קווירית דפוסים של סמכות ואדנות בקרב הקהילה הלהט"בית מחד, ומאידך מאתגרת להט"בופוביה בקרב תנועות אנרכיסטיות.
ראייה אנרכה-קווירית מספקת גם ניתוח של דפוסים שגורים בחברה, ויחסי כוח מבניים מדכאים.
אנרכה-קוויריות מדגישה את הימצאותם של יחסי כוח שכאלה בתחומים הקשורים למיניות ומגדר, כמו היחס של החברה לשונות מגדרית, היחס לעובדות מין או הציפייה החברתית למונוגמיה.
את שורשי התנועה ניתן למצוא בחיבורים שונים בין פעילות למען זכויות להט"ב לבין פעילות אנרכיסטית.
לאורך ההיסטוריה, אנרכיסטים רבים נאבקו למען שחרור מגדרי ומיני בקרב תנועות אנרכיסטיות ובחברה בכלל.
כך למשל, המגזין Der Eigene, שהיה המגזין המודפס הראשון בעולם שהוקדש לענייני הקהילה ההומוסקסואלית, היה אנרכיסטי בתחילת דרכו.
תנועת האנרכה-קוויריות העכשווית התגבשה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים בקרב אנרכיסטים המעורבים במאבקי שחרור להט"ב, שראו באנרכיזם דרך לפירוק ההיררכיה בין הטרוסקסואלים לבין להט"ב.
התנועה צמחה מתוך סצנת הקווירקור (Queercore), מוזיקת פאנק רוק שמתאפיינת בביקורת על היחס של החברה ללהט"ב.