כל מה שרצית לדעת על דברי הכנסת:
דברי הכנסת הם אוסף הפרוטוקולים הרשמי של הדיונים הנערכים במליאת הכנסת.
ביצירת "דברי הכנסת" עוסקים סעיפים 38-39 לתקנון הכנסת, שזו לשונם:
38.
פרוטוקול
בישיבות הכנסת יירשם פרוטוקול שיכיל את כל מהלך הדיונים, את הנאמר בעל פה, בין מעל הדוכן או מהמקומות המיועדים לכך באולם המליאה ובין כקריאת ביניים, ואת תוצאות ההצבעה; הפרוטוקול, וכן תוצאות מפורטות של ההצבעות האלקטרוניות, יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת.
39.
דברי הכנסת
(א) הפרוטוקול ייערך בידי עורך דברי הכנסת ויעמוד לעיון חברי הכנסת; כל חבר הכנסת רשאי לתקן שיבושים, שגיאות והשמטות בדבריו כפי שנרשמו בפרוטוקול; חבר הכנסת הרוצה לתקן את רישום דבריו כאמור, יעביר את הנוסח המתוקן של דבריו לעורך דברי הכנסת בתוך שבעה ימים מהמועד שבו הועמד הפרוטוקול לעיון חברי הכנסת.
(ב) הפרוטוקול הערוך יפורסם ב"דברי הכנסת"; לדברי הכנסת יצורפו נספחים הכוללים מסמכים שמזכיר הכנסת או סגנו הודיע כי הונחו על שולחן הכנסת, כפי שיורה מזכיר הכנסת.
תוכנם של "דברי הכנסת" מכיל לא רק את דברי הנואם מעל הדוכן, אלא גם את הערותיו של יושב ראש הישיבה וקריאות ביניים שנקראו במהלך הדיון, עד כמה שהרשמים היושבים באולם המליאה הצליחו לקלוט אותן (לעתים מצוינים בדברי הכנסת שלושה מקפים, המרמזים לקיומה של קריאת ביניים שלא נקלטה).
בפרט נכללים ב"דברי הכנסת" תוצאותיהן של ההצבעות הנערכות במליאת הכנסת.
"דברי הכנסת" כוללים רק את הנאמר בעל פה במליאה, אם מן הדוכן ואם כקריאת ביניים, אך אינם כוללים מסמכים המוגשים על ידי חברי הכנסת ולא הוקראו.
לעתים, כאשר שר משיב לשאילתה של חבר הכנסת שאינו נוכח במליאה, הוא מכריז כי תשובתו "תועבר לפרוטוקול".
תשובה זו מתפרסמת ב"דברי הכנסת", אף שלא נקראה במליאה.
"דברי הכנסת" יוצאים לאור בדפוס.
אתר האינטרנט של הכנסת מכיל את דברי הכנסת החל מתחילת כהונתה של הכנסת העשירית (27 ביולי 1981).
הדיונים מופיעים בדברי הכנסת לפי סדר קיומם.
בראש כל פרוטוקול המוקדש לדיון מסוים מופיע זיהוי הדיון (למשל: "הישיבה המאתיים-וחמישים של הכנסת השבע-עשרה") ומועד קיומו.
כאשר בלהט הוויכוח מתבטא חבר הכנסת בחריפות יתרה, נוהג יושב ראש הישיבה להציע לו למחוק את דבריו מהפרוטוקול.
כאשר חבר הכנסת מסכים לכך, נרשמים בפרוטוקול דבריו הבוטים וגם הסכמתו למחיקתם.
"דברי הכנסת" מעניקים פומביות לדיונים במליאת הכנסת, ובנוסף הם משמשים לעתים את בתי המשפט ואת חוקרי המשפט, כמקור לבירור תכלית החקיקה ומשמעותה (אם כי יש שופטים השוללים זאת).
כך תיאר זאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג: "כל המעיין בפסקי הדין של בית הדין לעבודה, יבחין כי בית הדין הארצי, מתחילת דרכו, ייחס חשיבות רבה לדברים שנאמרו מעל דוכנו של בית המחוקקים, כל אימת שנזקק לפרש חוק זה או אחר".
נלקח מויקיפדיה