הכוחות המזוינים של אוקראינה

כל מה שרצית לדעת על הכוחות המזוינים של אוקראינה:
הכוחות המזוינים של אוקראינה (באוקראינית: Збройні сили України) הוא השם הכולל לצבא הלאומי של אוקראינה, שהוקם במתכונתו הנוכחית ב-12 בדצמבר 1991.
יחידות הצבא האוקראיניות משתפות פעולה עם ברית נאט"ו והאיחוד האירופי, והן השתתפו במשימות שמירת שלום באפריקה ובעיראק.
ב-2010 נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' שאף להצטרף לברית נאט"ו, אך הפרלמנט האוקראיני, הראדה העליונה, קיבל הצעת חוק ולפיה ייאסר על אוקראינה להצטרף לכל ברית צבאית בעתיד.
עם התפרקות ברית המועצות ב-1991, כ-780,000 מחיילי הצבא הסובייטי וגם כ-350 ספינות, 1,500 מטוסי קרב, וכ-1,272 ראשי קרב אסטרטגיים גרעיניים [דרושה הבהרה].
.
ב-24 באוגוסט 1991 אישר הפרלמנט האוקראיני את הקמת הכוחות המזוינים האוקראיניים במסגרת משרד ההגנה האוקראיני.
תהליך הקמת הצבא המקומי היה נתון להחלטות פוליטיות של ההנהגה האוקראינית, שהתווכחה בנוגע למעמדה הלא-גרעיני הבינלאומי של המדינה.
במסגרת זאת, אושררה האמנה על הכוחות המזוינים הקונבנציונלים באירופה (CFE) ואוקראינה ויתרה על הנשק הגרעיני שנותר בתחומה מהתקופה הסובייטית.
הצבא וכוחות הביטחון, כולל הכוחות המזוינים של אוקראינה שהיו בתחילה שורה של יחידות צבאיות עצמאיות תחת פיקודו של נשיא אוקראינה, הוכפפו לפיקוח ועדה פרלמנטרית קבועה של הפרלמנט האוקראיני.
עד עלייתו של ויקטור יושצ'נקו לנשיאות, האסטרטגיה הצבאית האוקראינית לא הייתה שונה מזו הסובייטית ותחת שלטונו נוּסחה מדיניות של עצמאות והיפרדות מפני תלות רוסית, ובכך ניסה לשלב באופן מלא את מדיניות הצבא עם המערב, ובמיוחד נאט"ו.
עם זאת, גם היום, אוקראינה שומרת על יחסים הדוקים צבאיים עם רוסיה, בעיקר בשל ירושה משותפת של משאבים צבאיים סובייטיים.
השימוש התדיר בבסיסים הימיים שבחצי האי קרים הוא הדוגמה הבולטת ביותר לשיתוף פעולה מסוג זה, והוא מהגורמים הקבועים ששומרים על היחסים הקרובים בין שתי המדינות.
יתר על כן, לאחר בחירתו של הנשיא הנוכחי ויקטור ינוקוביץ', הקשרים בין מוסקבה לקייב התחממו, ואלה בין קייב ונאט"ו התקררו מאוד ביחס להתקרבות שחלה בשנות שלטונו של יושצ'נקו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להכוחות המזוינים של אוקראינה:
•הכוחות המזוינים של אוקראינה