כולנו מכירים את התחושה הזו: יושבים מול תשחץ, עט ביד, ומפלסים דרך בין הגדרות קלות לבינוניות. התשובות קופצות, עמודה אחר עמודה מתמלאת, וסיפוק קל ממלא את האוויר. אבל אז, ישנן ההגדרות הללו. אלו שגורמות לנו לעצור, להתבונן בדף, להרהר, ולפעמים, אף לחוש תסכול קל מעורב בהערכה. הגדרות שנוצרו על ידי אמני מילים אמיתיים, כאלה שיודעים לשלב שנינות, ידע כללי, רבדים תרבותיים ומשחקי מילים ערמומיים לכדי חידה אחת מושלמת.

אחד מגדולי אמני התשבצים בישראל, ששמו הפך שם נרדף ליצירתיות ואתגר בתחום, הוא ללא ספק יורם הרועה. הרועה ידוע בסגנונו הייחודי, המשלב שנינות חדה, רבדים תרבותיים עמוקים, ולעיתים קרובות, הפניות למקורות יהודיים, היסטוריים או ספרותיים, כל זאת תוך כדי שמירה על כללי משחק המילים הקפדניים של התשבץ. ההגדרות שלו הן לא רק שאלות, אלא מיני-חידות היגיון שדורשות מהפותר לא רק ידע, אלא גם יכולת חשיבה מחוץ לקופסה, ראייה רחבה, וחוש הומור.

היום נצלול לאחת כזו, הגדרה שגרמה לרבים לגרד בראשם ולחפש את הרמז הדק בתוך הסבך. הגדרה שהיא דוגמה מובהקת ליכולתו של יורם הרועה לאתגר ולשעשע בו-זמנית. אנחנו מדברים על ההגדרה: 'מועמד לנשיאות עם צדיקים כמוהו (מ) (עפ"י יורם הרועה) (2,4)'.

למה הגדרה זו כל כך מיוחדת ומאתגרת?

כדי להבין את העומק והמורכבות של הגדרה זו, חשוב לפרק אותה לגורמים ולהתבונן בכל חלק שלה בעיניים של פותר תשבצים מנוסה – ושל חובב יורם הרועה במיוחד:

1. "מועמד לנשיאות"

זהו החלק הברור לכאורה של ההגדרה, ועל פניו, הוא מכוון אותנו לדמות פוליטית או מנהיגותית. בדרך כלל, בהגדרות תשחץ "רגילות", חלק כזה יצמצם את האפשרויות לשמות של פוליטיקאים, תארים או תפקידים. אבל אצל יורם הרועה, רמז כה ישיר הוא לרוב רק שכבת ההסוואה הראשונה. הוא מזמין אותנו לחשוב: האם מדובר במועמד אמיתי? בתפקיד ספציפי? או שמא זו מטפורה, משחק מילים על המילה "נשיאות" או על תכונה המאפיינת מועמדים?

2. "עם צדיקים כמוהו"

כאן מגיע הטוויסט האמיתי, הלב הפועם של החידה. המילה "צדיקים" מכניסה מימד רוחני, דתי או מוסרי למשוואה. היא מחברת את ה"מועמד לנשיאות" עם קבוצה או תכונה שאינה בהכרח פוליטית גרידא. יתרה מכך, הביטוי "כמוהו" מראה שהמועמד המדובר משתייך לקבוצת "הצדיקים" או חולק איתם מאפיין מהותי כלשהו. זו קריאה לחשוב על הקשרים תרבותיים, צירופי מילים או אפילו סיפורים ומקורות שבהם מופיעים "צדיקים" לצד דמות או רעיון מסוים.

3. "(מ)"

האות בסוגריים היא לרוב רמז לאות הפותחת את הפתרון, או לחלק ממנו. אצל הרועה, לעיתים היא יכולה להיות חלק ממשחק מילים מורכב יותר. היא מצמצמת את טווח האפשרויות, אך באותה מידה היא יכולה לכוון אותנו למסלול מחשבה ספציפי – איזה מילים, רעיונות או שמות מתחילים באות 'מ' ויכולים להשתלב כאן באופן מבריק?

4. "(עפ"י יורם הרועה)"

החותמת הזו היא למעשה הרמז הגדול ביותר למי שמכיר את סגנונו. היא אומרת לנו: "אל תחפשו פתרון פשוט. חפשו פתרון גאוני, מחוכם, אולי קצת ציני, או כזה שיש בו ממד של הומור פנימי או הפניה לסיפור מוכר (או פחות מוכר) מהתרבות הישראלית או היהודית. נסו לחשוב על צלילים דומים, על צירופי מילים שאינם מיידיים, על הקשרים נסתרים." זוהי הבטחה לאתגר ולסיפוק גדול ברגע הפענוח.

5. "(2,4)"

מבנה התשובה – שתי מילים, האחת באורך 2 אותיות והשנייה באורך 4 – הוא רמז מבני קריטי. הוא מכוון אותנו לצירוף מילים ספציפי, ויכול לעזור לנו לפסול פתרונות אפשריים שאינם עומדים במבנה זה. לעיתים קרובות, פיצול למילים קצרות כל כך אומר לנו לחפש צירוף שהוא ביטוי מוכר או שיש לו משמעות עמוקה כשהוא מפורק.

החיבור המפתיע בין עולם הפוליטיקה לעולם הרוח

הגדרה זו היא דוגמה מצוינת לאופן שבו יורם הרועה לוקח שני עולמות שונים לחלוטין – עולם הפוליטיקה הארצית והיומיומית (מועמד לנשיאות) ועולם הרוח והמוסר העמוק (צדיקים) – ומחבר אותם בדרך לא צפויה, כזו שדורשת הבנה מעמיקה של השפה והתרבות. זהו אתגר אינטלקטואלי אמיתי לכל חובב תשחצים, ולא רק למומחים.

אז איך פותרים הגדרה כזו? הסוד טמון ביכולת לשחרר את עצמנו מההיגיון המקובל, לאמץ את סגנונו של יורם הרועה, ולחפש את משחק המילים המבריק ואת הצירוף הלשוני שיכול לחבר את כל הרמזים יחד.

הפתרון, כמו רבים מפתרונותיו של יורם הרועה, הוא אלגנטי ומבריק כשהוא מתגלה. הוא יוצר רגע של "אה-הא!" שאין שני לו. אל דאגה, אנחנו עדיין לא חושפים את התשובה המלאה – היא תגיע בהמשך הפוסט, אחרי שניתן לכם עוד רגע לנסות ולפענח אותה בעצמכם. בינתיים, בואו נחשוב יחד, נשחק עם המילים, וננסה לצלול למוחו של אחד מגדולי מחברי התשבצים בישראל.